הסטנדאפיסטית רביטל ויטלזון- יעקבס איבדה בשבוע שעבר את חמיה, שלמה- מי שניהל את "משק יעקבס" בכפר הרא"ה. בפוסט נוגע ללב היא כתבה על הסבא של ילדיה: "אתמול ליווינו בדרכו האחרונה, את חמי היקר והאהוב, שלמה יעקבס. איש שעורר אהבה וכבוד וחיבה לתוצרת הארץ. שאהב גם את החלב וגם את החצץ של החיים".
אבל רביטל כמו רביטל מוצאת בכל מקום מוצאת את האור, גם כאשר המשפחה כולה יושבת שבעה. במהלך השבע ויטלזון העלתה סרטונים מצחיקים על אנשים שלא מבינים את מקומם כשהם באים לנחם אבלים. עם סרטון על מאחרים, כאלה שאומרים משהו עצוב ברגע של צחוק ואת המנחם שתמיד יגיע שכולם רוצים הפסקה.
בנוסף לסרטונים, ויטלזון שמה לב שהיא פתחה פה נושא טעון, וכי יש לקהל שפע של סיפורים הזויים שקרו להם סביב מות יקיריהם והחלה לשתף את הסיפורים שקיבלה, בין הסיפורים: מישהו שחשב שהגיע לנחם על מות הסבא וגילה שהאבא הוא המת, רחוקי משפחה שחשבו שזה הגיוני לשבת בבית של המת שעתיים לפני ההלוויה והלוויה בזום שבה ראו קצת יותר מדי מהקהל.
"תודה לך שלמה, אהבנו אותך"
לא רק צחוק, יעקבס כתבה פוסט מרגש על חמיה: "תודה לך שלמה. על האישה שאהבת. על הבית שבנית. על הבנים שגידלת. על העוגן, החוסן, הדאגה. הכח השקט והאיתן. האמונה התמימה והודאית שהכל יהיה בסדר לצד דרישה בלתי מתפשרת לעשות הכל כדי שיהיה בסדר להתחשב, לסייע לראות את האחר תמיד לתת ולעולם לא לצפות לדבר חזרה. אהבנו אותך".