פרשיות השבוע - ספיישל חנוכה

1. הנס הראשון התרחש בבאר שבע. ברוך השם, כבר התרגלנו לכך שלא צריך לחכות הרבה זמן, וגם לא צריך לנסוע רחוק מדי, כדי לזכות להופעה שמתאימה לקהל דתי. בפרט בתקופות חגיגיות כגון השבוע האחרון, בהם נשאר רק לבחור בין אהוד בנאי ליונתן רזאל, או בין המדרגות לאודי דוידי. אבל באזורי הפריפריה עדיין לא התרגלו לתופעה הזאת, כי היא לא כ"כ הגיעה אליהם. הסיכוי שזמר דתי יופיע בנגב, זהה לסיכוי שירד שם שלג. ובכל זאת, ניסים קורים (עם השתדלות מלמטה, כמובן, של עיריית באר שבע): שלג לא ירד השבוע בבירת הנגב, אבל מי שכן ירדו לשם הם מאיר בנאי, ארז לב ארי, "בין השמשות", קובי אוז, עמיר בניון, צוות תאטרון "תאיר" ואתי אנקרי, במסגרת פסטיבל תרבות יהודית בבאר שבע, שספק אם נראה כמותו מאז המשתה שעשה אברהם אבינו ליצחק בנו. עכשיו מחכים גם לשלג.

2. הנס השני התרחש בבני ברק. כיוון שאתם גולשים ברגעים אלה ממש ברשת, הסיכוי הסטטיסטי שאתם חרדים הלך ופחת השבוע. המלחמה החרדית נגד האינטרנט עלתה שלב, כשגדולי רבני העדה החרדית (ביניהם הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב ואזנר ועוד) הוציאו פשקווילים נגד האתרים החרדיים ברשת, ובכך הביאו לסגירת האתרים "אתרוג" ו"נייעס נט" ולהתפטרותם של עורכים ב"חרדים" ו"בחדרי חרדים". ועם זאת, באורח פלא, צץ השבוע שלט חוצות חדש בכניסה לבני ברק, ובו פרסומת ל"פייסבוק" - על אפם ועל חמתם של רבים מהמקומיים. מסתבר שבכל דור יקום הגיבור, אבל עדיף שהוא ינצל את הגבורה שלו לדברים מועילים יותר.

האם גם אתר זה בסכנה?

3. נס נוסף התרחש באלון שבות, כשהרב ישראל אריאל, הרב יוסף קלנר, הרב ישראל אריאל (של יצהר) והרב יהושע שפירא, שאף אחד מהם אינו חשוד כגושניק, התארחו ביום עיון בישיבת הר עציון בנושא "פתיחות". סוף סוף דיון על פתיחות שבאמת מנסה להיות פתוח.

4. אחרי שהציבור הבעיקר-חילוני הפך את יום כיפור ליום הזיכרון הרשמי למלחמת יום כיפור, והציבור הבעיקר-דתי הפך את תשעה באב ליום הזיכרון לעקירה, התבקש שלפחות השנה, חנוכה יזכיר לכולנו את מבצע "עופרת יצוקה". הרי הוא פרץ בדיוק בעיצומם של ימי החנוכה דאשתקד, והוא כל-כך מזוהה איתם, עד שקשה אפילו לשיר על "סביבון מעופרת יצוקה" (שאותו קנה מורי, ולא דודי שבכלל הביא לי "פרוטה אחת שחוקה", ואת השיר כתב חיים נחמן ביאליק, ולא לוין קיפניס שכתב את שאר שירי החנוכה. ולא כפי שנכתב במדור בשבוע שעבר. עמכם ועם ביאליק הסליחה) בלי להיזכר בו. ובכל זאת, חנוכה עבר כמעט ללא אירועי זיכרון לאותו מבצע ברצועת עזה. כמובן שהיו שם מקרים וכמובן אנשים שצריך לזכור, והמדור מקווה שאכן ניזכר בהם בימים הקרובים, אבל הוא שמח שזה לא בא על חשבון מלחמתם של המכבים ביוונים. גם לזה יקרא נס.

5. לא מעט ניסים סופרו במהלך ה"שירותרום" המסורתי בגלי צה"ל, מסיפור הצלת חייו של סג"מ אהרון קרוב ב"עופרת יצוקה", ועד לצעיר אנגלי ששיחק במנצסטר סיטי, עזב הכל והתגייס כחייל בודד לנח"ל החרדי. אבל הדבר הכי לא-טבעי שקרה שם, היה הראיון עם סג"מ יאיר אגמון מישיבת מעלה גלבוע, שבשלב די מוקדם הגיע ל"אתה מהגלבוע? אני מכירה כמה אנשים שם" "כן? מי?". מסתבר שחוק דתיים שלובים הגיע גם לגל"צ.

חוק הדתיים השלובים מגיע לגל"צ (צילום: דובר צהל)

6. ניסים יכולים לקרות גם בהדלקת הנרות עצמה. הרבנים הראשיים הוזמנו השבוע מן הסתם לכל מיני הדלקות של כל מיני נרות, אבל הדלקת נרות מיוחדת במינה חיכתה השבוע לרב מצגר בבית החולים "אסותא" בתל אביב. למה מיוחדת? כי טקס ההדלקה המכובד נקבע לשעה 14:30 בצהריים, הרבה לפני שהשמש העלתה על דעתה לשקוע. הרב מצגר הגיע בכל זאת, ברך את עובדי בית החולים, אמר כמה דברי תורה בענייני דיומא, והדליק את הנרות. המדור חושב שהדלקת נרות באמצע היום היא נס, גם אם בפועל הרב מצגר פשוט ברך בלי שם ומלכות, בלי שאף אחד מהנוכחים יהיה מוטרד מכך.

7. מכבי ת"א ידעה הרבה ניסים בתולדותיה, מהזריקה המטורפת של גמצי נגד ציבונה ועד לשלשה הבלתי-נשכחת של דריק שארפ נגד זלגיריס. בעונות האחרונות היה נדמה שהניסים הפסיקו לאהוד את מכבי, אבל אמש קרה לה בכל זאת נס: היא שיחקה נגד צסק"א מוסקבה. קבוצה רוסית לכל דבר ועניין, ללא שום קשר ישיר ליוון. בכך נחסכה מאיתנו הבדיחה הקבועה והשחוקה על זה שהמכבים משחקים נגד היוונים בחנוכה. יש אלוקים.

8. ועוד נס קטן לסיום: המדור נתקל השנה בכוסית שמן קטנה שהספיקה לשמונה ימים! ממש כמו בימי מתתיהו! המדור לא ראה את הנס מתרחש במו עיניו, אבל לפי המחיר של כל הסט, כנראה כל אחת מהכוסיות מספיקה לשמונה ימים, ולכן צריך לשלם עליה פי שמונה. או שעוד פעם עושים עלינו קופה בחגים.

בברכת עדיין לא קרה נס שיסיים את המאבק המיותר שנוצר בין ישיבות ההסדר לשר הביטחון, אבל עדיין יש סיכוי - חנוכה עוד לא נגמר.