להלן תמצית כותרות השבוע האחרון: המגעים לשחרור גלעד שליט מתקדמים. המגעים לשחרור גלעד שליט מתקדמים מאוד. באמת שהמגעים לשחרור גלעד שליט מתקדמים. ממש. הפעם זה קרוב מתמיד. נותרו רק כמה ויכוחים על רשימת הרוצחים שישוחררו. ועדכון מיוחד שהגיע זה עתה: התקדמות במו"מ לשחרור שליט!
בקשה מכל העיתונאים באשר הם: אם אין לכם מה לדווח - אל תדווחו. תעשו לנו טובה.
דבר ראש הישיבה
להלן תמצית כותרות עיתוני סוף השבוע שעבר: הרב x, ראש ישיבת ההסדר y, אומר שהסרבנות היא z. מרנן ורבנן חבורתא קדישתא כיכבו הפעם לא רק בראש המוסף לשבת (המקורי) בבית הכנסת, אלא גם בראשי מוספי השבת של העיתונים הגדולים, לאור תמיכתם/התנגדותם לסירובי פקודה. המדור שוקל גם הוא לסרב פקודה (כלומר, לעלות על מדים ולהניף איזשהו שלט מול מצלמה), אם זו הדרך לגרום לכתבים לפרסם את דעותיהם של ראשי הישיבות.
 |
|
לפחות קיבלנו קצת רייטינג (צילום: מרים צחי, באדיבות חומש תחילה)
|
איטבח אל יהוד, בעזרת השם
ברגע הראשון זה נראה כמו מחווה לישראל. דובר החמאס רנטיסי התראיין בגל"צ, ובין השאר ציין כי "ברוך השם יש היום לחמאס מספיק לוחמים". אולי הציטוט אינו מדויק לגמרי, אך המילים ברוך השם נאמרו גם נאמרו. אולם בהנחה שמחוות בין ישראלים לפלסטינים הן תמיד חד צדדיות, כנראה שזאת לא היתה מחווה של החמאס כלפי ישראל, והביטוי ברוך השם השתרש בשפה העברית כל כך, עד שגם בכיר בחמאס יכול להגיד אותו בשיא הטבעיות. אז ברוך השם ששם שמים שגור על פי ההמון; מצד שני, אם הוא שגור מדי וכבר לא שמים לב כשאומרים אותו, אולי זה מאבד קצת את המשמעות, וכבר אין בזה הרבה קידוש השם.
שטרן אחד ודי
אילו פרופ ידידיה שטרן היה זוכה במינוי ליועץ המשפטי לממשלה, הוא כנראה היה הופך עד מהרה לעוד מקרה של דתי במשרה בכירה, שדעותיו אינן תואמות את רוב הדעות במגזר הדתי. וכיוון שכבר היה לנו שטרן אחד כזה (כאלוף בצה"ל), לא צריך עוד אחד. ובהצלחה לעו"ד ויינשטיין.
להתפלל לאליהו הנביא
שכוייח השבוע מוענק הפעם לדמות אנונימית לחלוטין. משיצא יעקב אבינו מבאר שבע, פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה; כשמסתכלים על התחנה המרכזית בבאר שבע, נדמה שאותם הוד והדר לא חזרו לשם מאז. אבל השבוע המדור שם לב לשלט חדש שנתלה שם: "צו השעה: להתפלל לקב"ה ואליהו הנביא שיביאו במהרה את משיח בן דוד". נכון, לא חסרים כיתובים כאלה בצורות ובניסוחים שונים ברחבי הארץ, אבל לפחות יש משהו חדש וערכי בתחנה הבאר-שבעית, וזה מספיק כדי לתת שכוייח, ולדון את הכותב לכף זכות שרק בטעות הוא שם את אליהו הנביא במקום הלא-נכון במשפט.
עכשיו כשהחינמון "ישראל היום" יוצא גם בסופי שבוע, וגם בהם הוא מחולק חינם אין כסף, אפשר להגדיר אותו כעלון שבת?
בברכת זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו (גזור ושמור למקרה שתראה קשת).