סנקציות חברתיות נגד סרבני גט: דיון בהרכב מורחב של בג"ץ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ידון מחר (ג') בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור בשתי עתירות של שני סרבני הגט נגד סנקציות חברתיות שנקטו נגדם בתי הדין הרבניים.
שני סרבני גט עתרו כנגד בית הדין הרבני שהפעיל נגדם "הרחקות דרבנו תם". מדובר בהרחקות חברתיות שנהוגות היו בתפוצות ישראל זה דורות רבים, בהן הציבור הוא זה שמרחיק עצמו מסרבן הגט לאור קריאת בית הדין. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר באי-צירופו למניין תפילה, שלא להושיבו בבית הכנסת עם הקהל או להעלותו לתורה, וכן שלא לשאת ולתת עמו במסחר ובענייני ממון, שלא לשאול בשלומו ושלא לחלוק לו כבוד. מדובר בסנקציה חברתית שבה נקרא הציבור לשמש 'מנוף לחץ' על סרבן הגט מתוך מטרה להביא לשחרור את אשתו ממאסר עגינותה. העותרים טוענים כי החוק לא הסמיך במפורש את בתי הדין לנקוט סנקציות אלה, בעוד שבתי הדין סבורים שהם מוסמכים לנקוט אמצעי הרחקה אלו מכוח סמכותם בענייני גירושין.
פרשת עודד גז היא מהקשות והמפורסמות שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים כיום. במקרה זה הציבור הרחב שיתף פעולה באופן חסר תקדים כאשר הנושא הגיע אל הרשתות החברתיות וזכה לאלפי שיתופים שהפעילו על סרבן הגט לחץ אדיר. גז ברח מישראל בזהות מזויפת ומצוי עתה בהליכי הסגרה פליליים מבלגיה. במקרה האחר, מדובר בתיק ישן יותר וסבוך לא פחות שכולל עיגון מתמשך של שנים רבות, וגם שם נאלצה מערכת בתי הדין לנקוט ביד קשה ויצירתית בקריאה לחברה הסובבת את הסרבן להתרחק ממנו.
מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי אמר כי "אנו מקווים שבית המשפט העליון הגבוה לצדק ייתן גיבוי למערכת בתי הדין הרבניים במאבקה חסר הפשרות בסרבני הגט. השימוש בגיוס הציבור הרחב באמצעות 'הרחקות דרבנו תם' הוא כלי חשוב וקריטי, כלי שבמקרים מיוחדים הוא האפשרות היחידה להביא לחילוצה של האישה מעגינותה - בין היתר כאשר סרבן הגט ברח מגבולות הארץ ואין אפשרות להכניס אותו לכלא, אך לפעמים גם בארץ, כשמאסר אינו אופציה אפשרית או אינו אופציה מספקת".
כזכור, מאבקם של בתי הדין בסרבני הגט התרחב לאחרונה גם בנקיטת סנקציות נגד קרובי משפחה המסייעים בצורה אקטיבית להתמשכות סרבנות הגט, וגם בפרשה המכונה "פרשת הגביר המעגן" - שבמסגרתה ציווה בית הדין על מאסר אביו של סרבן גט - תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ נגד בתי הדין הרבניים.