בארי וינברג הוא תלמיד שיעור ב' בישיבת ההסדר בנוף הגליל שמתגייס בקרוב לשירות קרבי בחטיבת הנח"ל. לצד היותו בייניש מן המניין, וינברג הוא גם אחד מהצעירים המבטיחים ביותר בסצנת ההיפ-הופ הישראלית בתור איש תוכן המנהל את קהילת "היפ-הופ ישראל". וינברג נולד וגדל במושב הזורעים והתחיל את דרכו כבר בכיתה ט כתלמיד בישיבה התיכונית בחיספין, והיום (ה') ההד-סטארט שלו להוצאת מגזין היפ-הופ הושלם בהצלחה.
-
עוד באותו נושאהז'אנר הבוטה והבועט קיבל תפנית: כך חדר הטקסט האמוני להיפ-הופ
16/05/23 15:27
"ישבתי בבית ונדלקתי על הלייבים ששרק עשה באינסטגרם. הוא פתח לייב מהערב עד הבוקר וצפיתי 12 שעות ברצף"
"אני מעריץ אדוק של היפ-הופ. נחשפתי ביוטיוב לאפוקליפסה, רון נשר, קצת דאנסהול, וממש אהבתי. התחלתי להיות פעיל בפורומים בפייסבוק", משחזר וינברג את תחילת הדרך בשיחה עם "חדשות כיפה". תחילת הפעילות שלו הייתה בקורונה. "כולם היו בבתים והאינטרנט התחיל להתפוצץ. הייתי בכיתה ט, ישבתי בבית ונדלקתי על הלייבים ששרק עשה באינסטגרם. הוא פתח לייב מהערב עד הבוקר וצפיתי 12 שעות ברצף", מספר וינברג.
וינברג באירוע שהפיק בכיתה יא צילום: דורון פז
השילוב של הזמן הפנוי עם ההבנה שיש כאן תחום שפחות מדובר הפכו את ההיפ-הופ הישראלי לעיסוקו המרכזי של וינברג. "אחרי לילה כזה הייתי מעלה סטורי על מה שקרה בלייב: ריבים בין ראפרים, סיפורים אחד על השני, באטלים, דברים שרק בודדים נחשפו אליהם. פתחתי את העמוד 'hiphopisrael' והתחלתי לייצר תוכן. תוך כדי התחברתי לקבוצה אחרת, התחלתי להפיק אירועים ולהכיר אישית את האנשים וככה התגלגלתי".
"מרדתי. עשיתי סאבלט בתל אביב עם שותפים, לא היית רואה עליי שאני בן של ראש ישיבה"
ואיך כל זה מתחבר לזה שאתה דתי? איך ההורים הגיבו?
"היום אני קודם כל בייניש, בחור רציני שלומד תורה שלושה סדרים. בהתחלה ההורים שלי חששו מאוד", הוא משתף ומספר שאביו הוא ראש ישיבת תיכונית מוכרת במגזר. "בתקופת התיכון היית עושה את קו תל אביב-חיספין פעמיים בשבוע. הסתובבתי בתל אביב, מרדתי. לפני שיעור א' עשיתי סאבלט בעיר עם שותפים, לא היית רואה עליי שאני בן של ראש ישיבה. עד שבישיבת הסדר חזרתי בתשובה. כיפה, ציציות, לומד תורה. לפני כן לא הייתי קרוב לזה בכלל. היום ההורים מתעניינים מדי פעם, אמא יותר. אבא שלי אוהב להסתלבט על כל הראפרים", הוא אומר בחיוך.
וינברג בראיון עם סאבלימינל צילום: דורון פז
לקראת סוף התיכון הוא החליט לעזוב את התחום. "הרגשתי שמשהו לא עובד לי. היו כמה פרויקטים שפחות הצליחו והחלטתי לפרוש. לא נורא, הייתה תקופה יפה, יש 4K עוקבים והגשמתי חלום. יצאתי לחופש לפני שיעור א ואז נכנסתי לישיבה ומחקתי את כל האינסטגרם והטיקטוק. בדיעבד אני מבין שלא היה לזה משמעות, זה היה סתם בשביל לעשות כיף. משהו לא קרה, לא היה מחובר. נסעתי פעמיים בשבוע חיספין-תל אביב, לא ישנתי בלילות".
"השיר התפוצץ ופתאום הרגשתי משמעות. שיר שאני יכול לשלוח לאבא שלי"
חודש אחרי שהוא התחיל ללמוד בישיבת נוף הגליל פרצה המלחמה. "החזרתי את האינסטגרם והתחלתי למנף את כל הקהילה שיצרתי לטובת חיילים. מפה לשם חבר שלח לי שיר בעקבות המלחמה והחלטתי להוציא אותו דרכי, השיר 'איזה יום' של הילל גוטמן ויאנג בוטה. השיר התפוצץ ופתאום הרגשתי משמעות. שיר בלי גסויות, שאני יכול לשלוח לאבא שלי שגם פרגן לי עליו. הרגשתי שאני עושה משהו איכותי".
בחודש האחרון הוא יצא בקמפיין הד-סטארט למגזין היפ-הופ מודפס שהוא יצר. בינתיים הפרויקט הושלם וגוייסו כבר 50 אלף שקלים ווינברג חזר בכל הכוח לעולם ההיפ-הופ. "הבנתי שאני רוצה לשמוע ראפ, אבל גם לקדש אותו. אני רוצה להביא את הלבל-אפ של הראפ והיהדות, כמו שאלייצור עושה. להדפיס מגזין שלם שאין בו שום דבר שעובר על ההלכה, שיש בו עומק ולא רק כיף".
"צ'ולו אמר לי 'היפ-הופ זה כלי יהודי, אנשים חייבים להבין שהם צריכים לכתוב דברים יהודיים. מה קורה להם?'"
אתה חלק מתופעה שלמה שבה דתיים לאומיים מתחברים להיפ-הופ ואמנים בהיפ-הופ משלבים טקסטים אמוניים ביצירה שלהם. מה יש לך לומר על התופעה?
"אני חושב שזה מעבר לראפ, זה המוזיקה הכללית. אני מכיר עשרות שירים לא פחות טובים מהשיר 'תמיד אוהב אותי' אבל הם לא הצליחו כי העם היה מוכן לזה. המלחמה דייקה את האנשים".
וינברג עם חן פורתי צילום: דורון פז
בהיפ-הופ זה היה חזק גם לפני המלחמה.
"נכון. יש משהו בהיפ-הופ שהוא אמיתי, בלי פילטרים. כל מי שרוצה להגיד משהו בא להיפ-הופ. אני רוצה לדייק את הכלי הענק הזה, צריך להשתמש בכלי הזה בצורה נכונה. צ'ולו (אריה אביטן, דמות מוכרת בהיפ-הופ הישראלי, א.י) אמר לי 'היפ-הופ זה כלי יהודי, אנשים חייבים להבין שהם צריכים לכתוב דברים יהודיים. מה קורה להם?'".