נפרדים מבוצר: עזרי טובי, חברו הקרוב של בוצר ויוצר תוכן מבת עין, מספר על החברות ועל העבודה המוזיקלית. הם הכירו כשאליעזר ונעה התגוררו אחרי חתונתם באיתמר ומשם לא נפרדו. טובי ליווה אותו בצעדיו הראשונים בעולם המוזיקה ומגדיר עצמו כתלמיד-חבר של אליעזר. חודש לפני שבעה באוקטובר עברה משפחת טובי ליסוד המעלה ומשפחת בוצר התגוררה בעמוקה, שם נמשך הקשר יותר מקרוב.
"איש גיבור": האזינו לסקיצה נדירה ומצמררת של בוצר
"הכרנו בגבעה באיתמר ומשם הקשר נוצר. בתקופה שהם היו בנווה צדק הייתי יורד אליו כל הזמן, יושב איתו שעות לפחות פעם בשבוע. זו הייתה תקופה מכוננת בחיים שלי. בשנה האחרונה עברנו מיצהר ליסוד המעלה, חודש לפני המלחמה, והייתה לנו פה שנה מצוינת. הוא היה בא לירדן והיינו יושבים שם, נוסעים פעם בשבוע לקבר של צדיק, עושים חברותא", מספר טובי בשיחה עם "חדשות כיפה".
עזרי טובי, צילום: באדיבות המצולם
"הייתה בו יכולת להעיר את נקודת המשיח באנשים"
על מהות הקשר מספר טובי: "היו תקופות שישבתי לפניו כתלמיד-חבר. אמרתי לו את זה גם ברמה האישית. אני חייב לו הרבה. הוא העיר בי את נקודת המשיח שלי, הייתה בו יכולת להעיר את נקודת המשיח באנשים. לכל יהודי יש נקודת משיח, הנקודה העצמית שלו, והייתה בו יכולת להעיר את המקום הזה", הוא אומר בהתרגשות.
"כשהם גרו בנווה צדק בתל אביב היינו עושים איתם הרבה שבתות. לראות אותו הולך ברחובות תל אביב זה היה משהו מיוחד", מספר טובי. "הוא היה בן אדם גדול, ג'ינג'י, נראה כמו דוד המלך. הוא הלך עם שטריימל גדול, ג'קט ארוך לבן, מגן דוד ענק על החזה ומגפי בוקרים, ועל כל זה הטלית. הוא הלך ברחובות תל אביב והיה בלתי אפשרי להתעלם. הוא היה הולך לבתי כנסת רחוקים כדי להשלים מניין, גם בקצה השני של תל אביב. אנשים נמשכו, הגיעו, רצו לראות, לפגוש ולהכיר".
"זיהיתי מיד שיש פה משהו בסדר גודל אחר"
בוצר נעזר בטובי בצעדיו הראשונים בעולם המוזיקה ויחד הם הפיקו עשרות סקיצות ראשוניות לשיריו של בוצר. "אליעזר הוא אומן שלא למד את האומנות שלו, הוא פשוט היה מקבל שירים. הוא היה חוזר מהתבודדות עם שיר מוכן, מילים ולחן, ולאט לאט הצטברו אצלו עוד ועוד שירים. הוא לא ידע מה לעשות עם זה כי לא היה לו רקע מוזיקלי מקצועי וכשהוא הרגיש שמתחיל להצטבר לו מטען גדול אז הוא הגיע לפתחי בתור מי שהוציא דיסק", הוא מספר.
הזמר אליעזר בוצר ז"ל, צילום: צילום: אוהד רומנו/WIKIPEDIA CC BY-SA 3.0
"התחלנו לעבוד על השירים וזיהיתי מיד שיש פה משהו בסדר גודל אחר. יש אנשים שלומדים מוזיקה שנים ולא מצליחים להביא שיר אחד, והנה אדם כביכול חסר רקע שמוריד אור כזה. זה לא רק שירים, זה מסרים, דרך, תודעה. המילים היו מורכבות ועמוקות, וכך גם הלחנים. לא תמיד בתבניות של בית פזמון בתבנית הקלאסית, הכל היה שם אחר. באיזשהו שלב נכנס עוד נגן, את דוד ליפשיץ, ועבדנו במשך שנה וחצי".
"הקטע הכי קשה בעבודה עם אליעזר היה להכניס אותו לתבנית של קצב. לך תכניס אור כזה גדול לתבניות"
טובי נזכר בחוויה מתחילת העבודה עם אליעזר. "הקטע הכי קשה בעבודה עם אליעזר היה להכניס אותו לתבנית של קצב, ברמה של לדעת מתי להיכנס בפזמון. הוא לא ידע מתי הטיימינג הנכון, הוא לא היה רגיל למקצבים. בכלל להכניס אותו לאיזושהי תבנית מוזיקלית. לך תכניס אור כזה גדול לתבניות".
אחד האנשים שהיו מעורבים בעשייה הראשונית הוא אביתר בנאי. "בתקופה שהתחלנו לעשות את הסקיצות הוא גר ברוב היהודי בירושלים. הקומה התחתונה הפכה לסטודיו שלו, וגם אביתר בנאי עשה שם חזרות. אביתר ליווה אותנו בתהליך הראשוני, הוא שמע את הסקיצות והעיר עליהם. הוא ממש היה שותף ויש לי סקיצה שאביתר שר את ציון של אליעזר".
משם ההפקה הלכה לכיוונים מקצועיים יותר וטובי ליווה את חברו בתהליך, כבר לא מההיבט המוזיקלי. "הוא למד פיתוח קול אצל אחת המורות הכי טובות בתל אביב ועבד על האלבום הראשון עם גיל סמטנה, המפיק של אהוד בנאי. סיפור מעניין מהתקופה אצל המורה לפיתוח קול. היא שמעה את השיר ציון והתלהבה, עד שהוא הגיע לפזמון. בהתחלה זה שיר אהבה מאוד יפה שיכול להישמע כשיר סטנדרטי, ואז פתאום הפזמון לוקח אותו למקום של ירושלים ובית המקדש. היא ניסתה להוריד אותו מהפזמון. אליעזר כמובן התעקש שזה שיר אהבה, השורש של האהבה".