היוצרת החדשה והמסקרנת נועה וינוקור, בוגרת האקדמיה למוסיקה בירושלים, מוציאה EP עדין שנותן קול לחוויות חייה עד בגרות. השירים, בהפקת אייל מרטינוטי ואליהוא בן עיון מדויקים. בין השירים ניתן למצוא תהיות התבגרות כגון: "אין לאן ללכת, אין לאן לשוב", חשיפות מהתקופה המוקדמת: "ילדה עם חיוך, ולב קצת שביר, ילדה שרק נפלה בבוץ תמיד", ותקווה: "אתן לך עשב שוטה, ואת תראי בו נחמה".
וינוקור מספרת: "האלבום הוא אסופה של שירים שכתבתי במהלך השנים והם מדברים על חוויות חיים, על הילדה החולמת שהייתי (ונותרתי), על יחסים, על הרצון לאהבה ובעיקר הצורך להיראות. להיראות באמת- כמו הילדה שהייתה כותבת שירים וסיפורים בחדר לבד, וכמו האישה שיושבת בים וחולמת פעם מתחת לגלים ופעם מעליהם".
רוב השירים מתחילים בגיטרת פולק אינדית שכזאת, בפריטות עדינות שמדגישות את הקול הנעים של וינוקור, ומעמיק את חוויית הילדות שהיא מנסה להעביר. ההפקה של מרטינוטי ובן עיון מדויקת ומתאימה היטב לגוון הצליל והיצירה של נועה. יש למה להאזין בחורף הקרוב.