במבט ראשון, וגם שני – זה לא חינוכי.
תעלולים, הצקות, לעג לחולשות, ניצול מצוקות, ועוד עניינים רבים שמופיעים בספרים של תמר בורשטיין-לזר. לא אלו הערכים שעליהם אנו מבקשים להצמיח את ילדינו. דברים חמורים אמרו חכמים על המתכבד בקלון חבירו.
ובמבטים נוספים – יש בספרים הרבה טוב לב, חינוך נפלא נגד התפוצצות מחשיבות עצמית, הומור, קריצת עין, חום ואהבה. משהו שמתמודד עם קדרות שיש בחיים.
כל אלה מתלכדים ל'סלט' אחד גדול, שלא נהפכת לספרות ילדים דידקטית ומטיפה, כי אם מתחבבת, ומחייכת, ויוצרת מצע נפשי של אהבת הקריאה – ובעייתי מבחינת תכניו.
הדבר תלוי במכלול: כשאלה העולמות היחידים של החינוך – הם לא מתאימים. גם כשהם חביבים מאוד, ואולי אפילו בשל העובדה שהם חביבים מאוד.
אך כשמדובר במכלול שלם: שיש בו חינוך למידות ולרגישות לאחר, זהירות שלא להלבין פנים ולא לפגוע, שמירה על ממון חבירו, כיבוד אב ואם וכדו', יחד עם קריאת ספרים שלעתים יש בהם קריצת עין ופשטות, התייחסות סלחנית לחולשות ומאבק בשחצנות – אפשר להצמיח מזה דברים רבים וטובים.
כדי שלא נמלא את חלל בעולם רק בגאוותינו.
הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, הקרויים 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. ניתן להצטרף לקבוצות הווטסאפ דרך הלינק.