כמה ימים לפני פורים, קיבלתי אימייל מידידה, ובסופו היה מצורף הקטע הבא:
"העולם שלנו חולה בשנאה, חולה מזה שכולם מפחדים אחד מהשני, חולה מזה שלא מאמינים שאפשר לשפר.
כל הצדיקים אמרו שחבר יכול לעשות הרבה יותר מאשר רבי גדול, כי הכל תלוי בכמה אהבה אתה נותן לבן אדם.
גם עם משלוח מנות זה ככה. לכן בפורים אנחנו מרפאים את העולם"
הרב קרליבך
מה יש בדברי התורה הקטנים, בלחנים הפשוטים, ביהודי החם הזה, שהצליח להביא אליו כל כך הרבה אנשים? שלוש עשרה שנים לאחר פטירתו עוד ממשיכים ליצור בשמו ולחבק בדרכו, לשיר את שיריו ולקרב לתורותיו, ואם זו אינה נקראת הצלחה של דרך, איני יודע מה כן.
אולי זה מה שיש בו: הפשטות, האהבה, החיבוק. הקבלה של כל אחד מהמקום בו הוא נמצא, והרצון להרים אותו משם.
ואולי משום כך בכל פעם שאני שומע את קולו, משהו בי נמס ואני כמהַ להצטרף לשירה הפשוטה הזו, כל כך פשוטה עד שלעיתים היא זייפנית, אך באה מעומק הלב. מבין המחיצות הדיגיטליות והמרחק הבלתי מתפשר של המוות, הרב שלמה ואני שרים, ואין תחושת קירבה גדולה מזו. החושך נמוג: עם ישראל חי.
שלוש עשרה שנים חלפו מאז הסתלקותו של הרב קרליבך, וכעת נעם הפקות מוציאים אוסף משולש של הלהיטים הגדולים. שמחה לארצך, אתה אחד, אנא ה, אליהו הנביא ועוד להיטים רבים וטובים אסופים במאה עשרים דקות של קרליבכיזם נקי. בהפקה עשו עבודה יפה: במקום ההקלטות החורקות שאנחנו מכירים, עם גיטרות של מתחילים אותם אסף רב שלמה מרחבי העולם ומקהלה בעלת מבטא אמריקאי כבד, ניקו בנעם את הרקע, השאירו את קולו של רב שלמה והוסיפו נגינה עדכנית ומקהלה בעלת ניסיון. כך מתקבל דיסק נעים לשמיעה, וקולו של הרב קרליבך צלול ומרגש יותר מתמיד.
עבודה יפה, אבל ישנן כמה הסתייגויות
הניסיון ליצור תחושה של הופעה חיה הוליד כמה רעיונות מביכים אצל המפיקים. מחיאות כפיים מתוכנתות והכרזות מוזרות של קבלו את הרב קרליבך האגדי בתחילת כל דיסק (שלושה!), הם אמצעים מאוד לא משכנעים, ולא יוצרים את התחושה של הופעה אלא של אילוץ.
גם העובדה שמאה עשרים דקות חולקו לשלושה דיסקים, לא מוסיפה כבוד לנעם הפקות. דיסק יכול להכיל עד שמונים דקות, ודיסק ממוצע בשוק הוא בין חמישים לשבעים דקות. שלושה דיסקים בני ארבעים דקות נמצאים על הגבול הדק בין חסכנות לשערוריה.
ועוד קטנה: התבוננות קצרה ברשימת הקרדיטים העלתה בי את התמיהה, האם כשיש יוצר מוכשר כמו דניאל אהביאל בתוך מקהלת הליווי, אי אפשר למצוא כמה דקות אולפן ולהחליף את מעברי הסינטיסייזר הבינוניים בביצוע של כינור מקצועי.
מה שהיה יכול להיות אוסף מקצועי ומרגש, הפך (מטעמי חיסכון?) לאוסף יפה אך בינוני, שרק מי שקולו של הרב קרליבך מרטיט אותו, כמוני, יהנה ממנו באמת.
מיטב להיטי הרב שלמה קרליבך, אוסף משולש בהוצאת נועם הפקות