הוא נכנס אל האולם הירושלמי בכובע קסקט ומבט מלא אמונה בעיניו. הוא מתיישב ליד הקלידים וידיו כמו שטות עליהם, מנגנות בכישרון רב את צפונות לבו. לאט לאט אנו נחשפים לעולמו הפנימי של אביחי פז-גרינוולד, שיוצא עכשיו במופעי השקה לדיסק החדש שהוציא "לעולם לא תדע". זהו הדיסק הרביעי שמוציא הזמר, כשכעת השירים בו הם אינטימיים יותר ומלאים מחשבות והרהורים אמיתיים על החיים. קחו לדוגמא את השורות הבאות מתוך שיר הנושא של האלבום: "ברחוב ממול / זקנה מנסה למכור / חפצים זולים / אני לא יכול לעבור / אתה לא רואה / שואלת אותי / כמה סבל עובר דרכי".
אביחי פז-גרינוולד נולד כמה חודשים לאחר נפילתו של אביו, אבי גרינוולד במלחמת לבנון הראשונה. על אף שלא זכה להכירו הוא מקדיש לו שירים מרגשים כדוגמת "חזור אליי" ומבקש ממנו "שלח לי אורות, שלח לי סימן, אתה אבי – אני בנך הקטן". המילים והלחן נוגעים מאד, וחסרונו של האב עובר גם לקהל. למרות הכאב והשירים הללו האופטימיות לא נעדרת ממנו, וכשהוא מבקש מהקהל להשתתף כעונה ללחן החדש והקצבי שחיבר ל "י-ה ריבון עולם", האווירה באולם עולה ומתרוממת. בהמשך הערב מופיע גם אהרן רזאל, מי שהכיר לפז-גרינוולד את עולם המוזיקה מקרוב. יחד הם מבצעים את השיר "את אחיי אנוכי מבקש" שהלחין רזאל, כשאביחי מלווה את השיר בנגינה חרישית באקורדיון. המופע מגיע לשיא כשהם שרים את שירו של הרב קרליבך "השמיעיני את קולך", ובלי כוונה הם נסחפים לנגינת אלתור וירטואוזית מרשימה על הפסנתר ומפתיעים אפילו את עצמם. פז-גרינוולד מגוון את הזמרים המופיעים איתו, ובמופעים הבאים יחברו אליו הזמר אבי בניון בפתח תקוה, וברמת גן יופיע איתו חיליק פרנק.
הנגנים שבחר פז-גרינוולד בקפידה לא מאכזבים. אהבתי במיוחד את נגינתו של הנשפן, שהוכיח שליטה מלאה בחליל צד, קלרינט וסקסופון. אביחי עצמו מציג מנעד רחב בנגינה ובשירה, ועובר סולמות באופן חלק שמראה על שליטה מלאה בכלי. גם מילות-השירים שהוא מחבר אינן שגרתיות והן נכתבות מתוך התבוננות מעניינת בחיים. "יש מקום בתוכי בו מנגנת נשמתי, מחכה כל כך להתגלות", מבקש אביחי באחד השירים האחרונים במופע. נראה שבערב הזה, על אף שלא תמיד היה לו קל, התנגן ניגונו של אביחי אל הקהל שרק רצה לשמוע עוד.