הצעה ליום פינוק בנוסח החיים הטובים

באוגוסט 2003 התגייסתי לגולני, ככה יצא בהגרלה של איגוד ישיבות ההסדר. הגוף המשמש מעין מפעל הפיס של שיבוצי החיילים הדתיים בצבא, לפעמים השיבוץ המתקבל הוא זכיה, ופעמים אתה הופך לתותחן. היינו אז קבוצה של ביינישי"ם מישיבת רמת גן שהולחמה יחד לקבוצות מישיבות הסדר אחרות, רוב חיילי המחלקה היו אשכנזים למעט אני, גידי ועוד איזה שניים שלושה.

אני לא אטחן לכם את הראש על כמה קשה היה, אך פטור בלא כלום אי אפשר, וכדוגמא אזכיר כי בוחן מסלול אחרי מסע של 50 ק"מ, היה מהדברים היותר הגיוניים שסמל המחלקה זמם וביצע. ובכל זאת, אהבתי את השירות, הייתי מחובר בשורשים להווי החטיבה, למוסיקה של ליאור פרחי וליאור נרקיס(יסט), וכמובן לעישון פסיבי בכל דקה פנויה.

את זה לא קיבלנו בגולני (צילומים: ראובן כהן)

סוף אימון מתקדם הגיע, ובעוד כמה ימים כבר נהיה עם כומתה חומה ונשק ארוך. יחד עם הכיסופים לכומתה עלו גם הכעסים, העצבים, על ההתעללויות שעברנו, והגיעה השעה לבחור סלוגן לחולצה מספר 4 שאנחנו עושים מאז שהתגייסנו עם מסר מתריס, לעבודה! מחלקת הקריאייטיב ישבה על המדוכה בעמדת השמירה ובחרה את המשפט ההירואי: "שיקרתי כשאמרתי שהכל כל כך נפלא, כי שום דבר בעצם לא היה נכון". וואו, זה כל כך אנחנו- היינו כחולמים.

ומאז, בהזדמנויות שונות אני רואה תמונות בפייסבוק של חברים מהסדיר כשהם בחופשה עאלק- מוקפים בילדיהם המנוזלים, או שקועים עד צוואר בבריכת כדורים ותמיד עם החולצה השחורה והמשפט של משינה. ואני, רואה אותם בסבלם, אבל יודע שהם לא יישברו אחרי כל מה שעברנו יחד, ומקווה שיבוא יום וגם הם כהורים יוכלו לצאת לחופשה מפנקת כזו של צימר בלב יער, ביקורי יקבים ומחלבות, והרבה שקט וטבע כמו זה המוצע בדרך היין.

(צילום: ראובן כהן) ארוחת בוקר קלילה ומפנקת

דרך היין השוכנת במועצה אזורית מטה יהודה הפכה בשנים האחרונות למפעל משגשג ופורח הנחשב לפרויקט ייחודי בתחום החקלאות והתיירות בישראל. הדרך חוצה נופים תנכ"יים באזור בו בצרו ענבים וייצרו יין כבר לפני 3000 שנה, ומציעה חווית בילוי ייחודית ומגוונת לחובבי החיים הטובים, ולמחפשי טיול אטרקטיבי בין טעמי ארץ ישראל ותוצריה.

בשנים האחרונות הוקמו יקבים חדשים וניטעו אלפי דונמים של כרמים מהמשובחים שיש, לאורם התפתחה תיירות יין, תרבות ובידור מגוונת. כיום פועלים במטה יהודה כ-30 יקבים, חלקם כשרים המציעים יינות מקומיים ומתהדרים בחברות במועדון האקסקלוסיבי של יקבי מטה יהודה המחייב את היצרנים בכדי להיות חלק ממנו להשתמש לפחות ב-51% אחוזים של ענבים מתוצרת מקומית.

ביקור באזור מאפשר הצצה מרהיבה אל מרתפי היין ואל תהליך הייצור כולו החל מהבציר ועד הביקבוק, דרך סיורים וטעימות שונות ביקבים הפזורים ברחבי מטה יהודה. סביב דרך היין התפתחה תרבות ומסורת של אירוח ביתי, אומנות ואטרקציות קסומות המפרנסות את משפחות התושבים ומהוות השראה לפעילות יזמית מבורכת בעלת אופי בוטיקי וביתי לאלפי תיירים מהארץ ומהעולם. המועצה האזורית בשיתוף עם הגורמים שהוצגו לעיל עושים כל שביכולתם לשכלל תיירות יין ולהגדיר את חבל הארץ המרהיב הזה כ"חבל היין של ישראל".

קחו לדוגמא את יקב צובה, המנוהל על ידי היינן פול דאב ואיתן גרין. זהו יקב קטן במידותיו המגשים את תמצית החלום הציוני ומיזוג הגלויות, דאב האוסטרלי, יחד עם עם גרין האמריקאי, קיבוצניקים ברמ"ח ושס"ה המצליחים לעטות על הסטראוטיפ הקיבוצניקי מעטה של אלגנטיות ומפיקים כ-45 אלף בקבוקים בשנה שמרביתם מיוצאים לשווקים בחו"ל וקוצרים הצלחה. בקדמת היקב ישנה מרפסת נוף ענקית עם תצפית פנורמית יפיפיה על הרי ירושלים והיערות באזור, שווה ביקור וטעימות.

עוד כמה מהיקבים שאתם חייבים לבקר על הדרך: יקב צרעה, יקב קסטל, יקבי עמק האלה ויקב קטלב