1.
ביום חמישי שעבר התקשר אור, תחקירן מערוץ 2 והתעניין בהצעת הנישואין שלי שהתרחשה כאן לפני שבוע. לפי קולו, הוא התרגש כמעט כמוני וגרם לי להתרגש עוד יותר. כשמישהו מתרגש ממשהו מהותי ואמיתי זה מרגש. אחרי שסיימנו אני ואור להתרגש יחדיו, הוא בקש לעשות על הצעת הנישואין שלי אייטם בתוכנית שלו 'שש עם עודד בן עמי'. בסופו של דבר זה לא הסתדר לנו, אז וויתרנו. זהו, מעכשיו אני מדבר ברבים כי תודה לאל, היא הסכימה בשמחה. זאת אומרת, הסכמנו ושמחנו.
2.
זמן קצר אחרי פרסום הצעת הנישואין בתקשורת, התקשר קרוב משפחה לא קרוב במיוחד ורתח נורא. אני צריך לשמוע שאתה מתחתן דרך התקשורת? תהה בכעס גדול. תהיה זו מצאה חן בעיניי, אז החלטתי לתהות איתו בצוותא האם אני חב לו חלק כלשהו מחיי; שמא תרם לי מדמו וחלבו? שמא אמור אני לשאול את סבתו איך לנהוג עם מהלכי חיי? שמא חתמתי אתו על חוזה שיתוף סודיות כלשהו שלא ידעתי על קיומו? בשלב הזה, לא ממש הבנתי למה הוא כועס עליי עוד יותר. בסך הכל רציתי להתבדח. זאת אומרת רצינו, כן? כי מעכשיו אני מדבר בשניים.
3.
לדידי, העולם התחלק לשלשה בימים האחרונים. אלו שחששו שאני צוחק בכלל, כי מי מציע נישואין היום דרך הטור שלו? הרבה יותר הגיוני לטוס למקסיקו, ושם, תוך כדי עסקת סמים, לשלוף טבעת. או מינימום להפיק איזה ליצן עם טבעת המחופש לזמרת שלא שרה שירת נשים. אבל דרך הטור בעיתונות? נו, זה פאסה, תעביר ערוץ. זאת אומרת, תעבירי. העברנו, אנחנו מעתה שניים וסליחה ששכחתי, ייקח לי זמן להתרגל.
המדור השני של בני האדם היה בטוח שאני רציני ועשיתי להם (כן, הם הרגישו חלק מזה) את הבלתי יאמן. הצעתי נישואין דרך העיתון, נשמע להם הגיוני דווקא, אז הם סימסו, התקשרו, פייסבקו מזל טוב והיה דיי מרגש. אפשר לומר שממש התרגשנו.
קבוצת בני האדם השלישית, בחרה להתעצבן. לא רק שלא הביעו שמחה כלשהי, אלא היה נדמה כאילו המתינו לי בפינה אפילה במשך כל שנות רווקותי וחיכו לרגע בו יוכלו לתת לי בקטנה בכפם הגדולה. כמו אותו קרוב משפחה לא קרוב שלא יכול היה להכיל את זה שלא גיליתי לו על העניין לפחות רגע לפני שבעת קוראיי. הוא לא העלה בדעתו שאני רוצה ולוקח ברצינות את המשפט הסיני העתיק הטוען במילים פשוטות שרק סינים לא מבינים: 'אינני עובד אצלך'. לדידו, אני אמור לשתף אותו בכך שרצוני להינשא לבת גילי, גם אם החלטתי שממש מתחשק לי להפתיע את העולם, כולל אותו. הוא לא יתן שזה יקרה, ואם זה קרה, הוא יכעס. זה מעצבן נורא שמישהו עושה מה שהוא רוצה בחייו ולא מסתדר עם הקו הנורמטיבי על פיו אתה חי, כנראה.
4.
השתלטות בני האדם על חבריהם הינו נושא מרתק במיוחד לדיון. המוני בני אדם חיים ממריחת חמאה בטעם: 'אתה תחיה כמו שאני חושב שצריך לחיות'. דברים שאינם נפגשים עם דעתם נפסלים ומוקעים מיידית. ואם החלטת להתחתן, אל תספר לי על זה דרך העיתון, הם אומרים לי, בעצם. אני רוצה שתתקשר לבקש מזל טוב ורק אז תודיע לעולם, הם מצווים עליי רטרו-אקטיבית.
יקיריי, קורא אני להללו, מול שבעת קוראיי. צר לי, אהבתי אליכם גדולה ואיננה סותרת את זה שבמקביל אעשה מה שמתחשק לי כל עוד בעצמי אינני חושב שמעשיי יפגעו במישהו. המדד שלי הוא 'ואהבת לרעך - כמוך' וברגע שהפתעה כזו ע"י מישהו אחר, הייתה מתקבלת אצלי בשמחה ובחיוך, זה בסדר. הלוואי וכל רווקי עמי לא ישתפו אותי בדבר ובלבד שיתחתנו. שאשמע את זה מהרדיו ודרך עופות השמים, מה זה משנה?! אבל לכעוס?! היי, להיכן נעלם החיוך מאפקט ההפתעה? משהגעתי למסקנה כי כך נכון ומרגש, בחרתי בזה בלי לחוש חובה כלשהי למישהו מלבד היקרה לי. כי בחיים, מוטב לעשות את מה שאתה חושב שהוא נכון במקום לוותר על רעיונתיך ומשאות ליבך, בעבור אחרים.
5.
הטור ההוא מוקדש גם בשביל ייתר בני האדם שנאלצים למחוק את חייהם האישיים בשביל האליל הנורא פופולארי בחברה המודרנית. אליל עצום שמשתק אותך ומונע ממך לחיות את החיים האלה כפי שאתה חושב שבאמת צריך לחיות אותם. קוראים לבחור המטונף הזה 'לא נעים'. הוא מפיל חללים רבים וגורם לבני אדם למות בעצם חייהם. לוותר על החופש בבחירה בין טוב לטוב, ולוותר על חלומתיהם החביבים גם אם הם ברי ביצוע (!). מילא, רבים הם החלומות באספמיה שלא נצליח להגשימם לעולם ועם זה השלמנו. אך אילו שהם בהישג יד, מדוע שנוותר עליהם?!
כואב כל כך שישנם בני אדם הכלואים למעשה בכלא 'לא נעים' המפואר. הם כמעט ולא עושים את מה שהם חושבים כי נכון הוא. כל הזמן הם תוהים לעצמם האם זה גם 'נעים' או 'לא נעים'. 'נכון' או 'לא נכון' כבר לא הפך לשיקול מרכזי בחיינו אם אינו הולך יד ביד עם מיסטר 'נעים', יימח שמו וימחה זכרו. לא מצטערים שהפתענו, ותודה שהתקשרתם להתעצבן. זה מחמיא שאנחנו חשובים לכם כל כך עד כדי עצבים מכך שלא סיפרנו לכם דבר, אבל האמת שנשמח יותר אם תברכונו לשלום. לא נשמור לכם טינה על עצביכם הראשונים. מבטיחים.
סטטוס: הריני מוחל וסולח לכל מי שכעס עליי.
מצב הלב: לבבות.
להזמנת הרצאותמופעים מוזיקלים של נדב גלעד:
gilinada@gmail.com