כמה פעמים קרה לכם, שהתכוונתם להשתתף באירוע שחשבתם טוב במהותו, ורק קידוש ה' יצא מזה ובסוף לחרדתכם מצאתם את עצמכם באמצע חילול ה' גדול?
אני יכול למלא לפחות יד אחת, ולהיזכר בכמה וכמה אירועים, הצגות ומופעים 'תמימים' שלתדהמתי ולבושתי הרבה, התבררו אחרי שההצגה התחילה כפסטיבל גדול של חילול ה'.
הכיפה התחילה לבעור לי, הציציות לעקוץ ואז הופיע המוסר שלי עם הקול של הרב נחמיה מהישיבה, הפך את האגודל כמו שרק הרב נחמיה יודע להפוך ואמר לי בתוכחה כאילו עוד רגע הוא הולך להפוך עליי את הסטנדר המאובק שלו:
"נו, חתיכת לץ! מה אתה ממשיך לשבת כמו במושב הלצים הזה כמו גולם! תעוף כבר מפה! תעוף ולפחות בלכתך תעשה קידוש ה!"
ועד שכבר באמת התכוונתי לקום הגיע אליי מתנשפת כולה, גברת 'נח-מה יגידו' וצעקה עליי בחזרה:
"השתגעת? אתה רוצה לקום באמצע ההצגה? ולהפריע לכולם? שיחשבו שאתה איזה סייקוס מוזר, דוס מסכן כזה שקם באמצע?"
הרגשתי קרוע מבפנים. הסתכלתי על המסך ושמעתי את הנשמה שלי מקיאה את הנשמה שלה. איכס!
מה אני בכלל עושה פה ולמה עוד רגע הכיפה שלי מתחילה לשרוק כמו קומקום רותח?
אבל הרגשתי איך שהגוף שלי או יותר נכון הכבוד, ממסמר אותי למושב.
חילול ה' זה דבר חשוב, אבל קדושת הפדיחה חשובה לא פחות.
ובכן, מסתבר שיש אנשים שבשבילם קידוש ה' זה יותר מאשר צ'ופר חמוד של פעולת חברי'ה ב'.
השבוע, לפני כל עם ישראל, בשעות הפריים טיים התארח עמיר בניון אצל אבירי השולחן העגול של דן שילון
למרות כך טען בניון בדף הפייסבוק שלו ש"חשבתי שאני מגיע לדבר על עניינים ברומו של עולם, וכמובן על מוזיקה. אך במקום זה הבנתי שנקלעתי למקום שבו מנחה מבוגר שואל ילדות שיכולות להיות נכדותיו שאלות וצהובות" . כלומר מול כל המצלמות והפלשים, בניון גילה בעצם שהוא קיבל כרטיס לסרט הלא נכון, עילה מספיק חשובה לפתיחת מלחמת עולם בראש שלו בשידור חי:
מצד אחד, בניון לא יכול 'להתנשא' מעל לקהל החילוני ולנטוש את הספינה כמכריז קבל עם:
'התרבות הזו שאתם צורכים פשוט מגעילה אותי'. הוא חי מכספם והרבה מאוד אנשים שצורכים את 'בשידור חי של דן שילון' מאזינים גם לדיסקים שלו ומכתירים אותו בכל שנה מחדש כאחד הזמרים והיוצרים המשפיעים בישראל.
מצד שני, נו, מה אפשר לעשות שהנשמה נחנקת והרב נחמיה מביא בראש וצועק : 'חילול ה'?
ובכן, מסתבר שעמיר בניון חי לפי הכלל: 'אם יש ספק, אז אין ספק'.
אחרי שכל המעגל סיים לענות על השאלה של דן שילון: 'האם עישנת או לא עישנת סמים', החליט בניון שעד כאן שבת הגדול ואיחל 'מי שברך' בשם ובמלכות לתוכנית של שילון.
"הרגשתי שאני נמצא בתוך מעגל רדוד ומביש, למרות שלפני כן מכרו לי שזה הולך להיות אחר לגמרי. התחושה הזו גרמה לי לבטא את דעתי התקיפה על המנחה, על תכניתו ועל חלק מהאורחים". המשיך לכתוב בניון בפייס שלו.
בלי לקחת שבויים. בלי להתנצל יותר מידי. בלי מדוע ובלי כיצד.
פשוט לקום מתוך גאווה יהודית, להגיד לא מתאים לי הסיפור ולהשאיר אחריך מנגינה של קידוש ה'.
"מרוב שקרים קטנים קטנים
הנשמה רוצה לעוף מהר
אין לה חשק להישאר כאן
מרוב עודפים של דיבורים
הנשמה בוכה מהר
אין לה כח לשקר כבר
היא לא כמוני מתעייפת מהר."
[עמיר בניון, מתוך בלוז לסלב המצוי]
הטור יתפרסם בשבת הקרוב בעלון ”השבת“ של ”צהר“.