לקראת הבחירות בארה"ב: סרטי בחירות שכדאי לכם לצפות

מחר (ג') יחול יום הבוחר האמריקאי, וכמו כל מערכת בחירות היא מלווה בדרמות כמו שרק האמריקאים יכולים לעשות. כדי להיכנס לאווירה ערכנו רשימת סרטים המסקרים את מערכות הבחירות בארה"ב, מכמה שיותר סגנונות. מסתבר שהאמריקאים יודעים גם לספר את סיפור הבחירות שלהם מכמה זוויות. הנה הרשימה המלאה:

הקלאסי: מצב האומה

בין הראשונים לעשות סרט דרמה על הבחירות בארה"ב היה הבמאי פרנק קפרה, מהבמאי היותר מובחרים בטור הזהב של הוליווד. הסרט יצא אמנם בשנת 1948 אך כבר אז קפרה ידע לזהות את המלאכותיות שבבחירות בארה"ב, ושהנשיאים הם לאו דווקא קרוצים מחומר של מנהיגים. הסרט מספר על טייקון שרץ לנשיאות לאחר שהמאהבת הרפובליקנית שלו לוחצת עליו, ומבטיחה לו תמיכה של אמצעי התקשורת הרפובליקנים העומדים לרשותה. המועמד לנשיאות הוא גראנט מת'יוס והוא מתגלה כדמות דווקא חסרת עמוד שדרה ופופוליסיטית שמוכנה להגיד מה שהציבור רוצה לשמוע.  הסרט מגיע בתקופה בה הקולנוע האמריקאי מרבה לבקר באופן סאטירי את המנהיגים והפוליטיקה בעולם, ניתן למנות בעשור זה יצירות כמו "הדיקטטור הגדול" "מר סמית' הולך לווישנגטון" (גם של קפרה), "כל אנשי המלך", "The Senator Was Indiscreet" ועוד.

המפחיד: לכשכש בכלב

למרות שהסרט מדבר בעיקר על השפעת התקשורת על הציבור, הרקע לסיפור הוא נשיא לא פופולרי העומד בפני סבב בחירות נוסף. בסרט הנשיא כמעט ולא מופיע לרגע, והסיפור מסופר ממבטו של מנהלי הקמפיין שלו. אלא שהאמצעים בהם בוחל הנשיא על מנת להיבחר שוב הם לא פחות ממזעזעים, וגורמים לתהות האם דבר כזה ארע גם במציאות. העלילה מספרת על נשיא שהסתבך בפרשת מין, בזמן תקופת הבחירות, ועל מנת להיות פופולרי שוב הוא מזייף מלחמה עם אלבניה. הסרט נותן לנו תסריט אימיים על הדרכים בהם מנוהל קמפיין ועל עוצמת התקשורת  על הציבור. אם אתם חובי קונספירציות, או סתם רוצים להנות ממותחן פיסכולוגי טוב, זה הסרט בשבילכם.

המעורר מחשבה: חוקי המשחק

המועמד הדמוקרטי ביידן נתפס בציבור האמריקאי כמשעמם וזקן, לשם כך הוא מינה לסגניתו את קמלה האריס הפופולרית. מי שנקט באסטרטגייה דומה, אך לא מוצלחת, היה ג'ון מקיין המנוח, שהתמודד מול ברק אובמה בבחירות 2008. אז החליט למנות את שרה פיילין כסגניתו, כמי שתביא את קולות הנשים וגם ייצוג מרענן לעומת אובמה שהיה סופרסטאר. הסרט חוקי המשחק הוא אמנם עלילתי אך משתדל לייצג נאמנה את קמפיין הבחירות של מקיין ואת הכוכבת הנופלת פיילין שהייתה הימור לא מוצלח. הסרט מרגש, מצחיק ומביך כאחד בעיקר סביב דמותה של פיילין, המשוחקת נהדר על ידי ג'וליאן מור. הסרט ממחיש גם כאן את כוחם של העיתונאים במהלך הקמפיין, ואיך עיתונאי אחד עם שאלה אחת יפיל את פיילין ואת הקמפיין הרפובליקני כולו.

המצחיק: איש השנה

אמרתם רובין ויליאמס אמרתם מצחיק. בעוד שכל הסרטים על פוליטיקה הם בעיקר עם מסר נוקב או סאיטירי ב"איש השנה" מדובר רק בקומדיה פרועה. טום דובס הוא מנחה תכנית טוק שואו פופולרית בארה"ב, והוא מרבה בתכניתו ללעוג לנשיא ולפוליטיקאים . אחת הצופות מאתגרת את דובס להתמודד לנשיאות, והוא נענה לאתגר בתור הלצה. אלא שההצלחה מסחררת וסגננו ההומוריסטי וחסר הטקט של דובס הופך אותו למועמד המוביל לנשיאות. גם כאן ישנו צד ביקורתי המציג את הפוליטיקה הישנה האלימה והמושחתת, אך הסרט הוא בעיקר מופע נוסף של הקומיקאי המוצלח ביותר בכל הזמנים. כי מי לא ירצה לראות את רובין ויליאמס יורה בדיחות על נשיאי העבר מג'ורג' וושינגטון ועד ג'ורג' בוש שהיה הנשיא בזמנו.

הרומנטי: מה הסיכוי?

קומדיות רומנטיות לרוב מספרות על סיפור אהבה בלתי אפשרי בין אדם במעמד גבוה לעומת האדם שובה הלב שבמעמד הנמוך. לכן זה עניין של זמן עד שיצא סרט כזה גם סביב הבחירות באמריקה. שרלוט פילד (בכיכובה של שרליז ת'רון) היא מזכירת המדינה שמתמודדת לנשיאות ארה"ב, ודרוש לה כותב נאומים. מהצד השני נמצא פרד פלרסקי (סת' רוגן) עיתונאי במקומון בעל מראה בינוני לגמרי, שמאוהב בפילד עוד מהימים שעשתה עליו בייביסיטר. פילד מעסיקה אותו בתור כותב הנאומים שלה, ויחד הם מתגלגלים למסע קמפיין מצחיק ולא אפשרי בכלל. הסרט שיצא בשנה שעברה מותח גם הוא לא מעט ביקורת, בעיקר על ממשל טראמפ ועל דמותו. בסופו של דבר מדובר בקומדיה רומנטית על אהבה בלתי אפשרית בין אישה מוצלחת ויפיפייה לבין בחור שמנמן ופרוע, אבל מדובר בסרט מהנה ביותר.

התיעודי: פריימרי 

עשרות סרטים וסדרות עוסקים בקמפייני בחירות של נשיאים שונים, אך המעניין מכולם הוא על הקמפיין של ג'ון קנדי הצעיר שהביס את כל יריביו בתוך המפלגה עד שנהיה מועמד לנשיאות. הסרט הוא של רוברט דרו, שסקר את הקמפיין של קנדי במפלגה הדמוקרטית וההבנה שלו באמצעי התקשורת והשפעתם. גם סרט זה מציג לא רק את הקמפיין המוצלח של קנדי, אלא גם את כוחה של התקשורת לקבוע את סדר היום כמו בסרט לכשכש בכלב. מדבור בסרט שמקנה גם אפשרות לצופה הישראלי להכיר מעט יותר את קנדי, שהיה אחד מהנשיאים המסוקרים ביותר בהיסטוריית ארה"ב. מעבר לכך הסרט נחשב לאחד מהסרטים הדוקומנטריים הפורצים בתחומו, ורבים מהעוסקים בסוגה זו צופים בו על מנת לצפות ביצירה המיוחדת הזו.