ביקורת סרט: רבי נחמן מברסלב הגיע לקולנוע?

לא מדובר בהארי פוטר בגרסה חרדית או בסרט סטייל 'למלא את החלל' או 'אושפזין', אך למרות זאת החזות הויזואלית המרשימה והשחקנים בראשות יהודה בארקן בהחלט יוצרים תוצאה שכדאי לראות

חדשות כיפה נתנאל לייפר, כיפה 17/05/15 16:53 כח באייר התשעה

ביקורת סרט: רבי נחמן מברסלב הגיע לקולנוע?
באדיבות צבי פישמן, צילום: באדיבות צבי פישמן

סרט קולנועי על מעשיות רבי נחמן הוא דבר מעורר סקרנות. מעשיות רבי נחמן נחשבות לסיפורים עמוקים בעלי משמעויות עמוקות וגם פשוטות ומחכימות אך הכתיבה שלהן אינה נגישה במיוחד בשל העברית העתיקה בה הם כתובים. כשהוזמנתי לצפות בביתו של הבמאי צבי פישמן בהקרנת הבכורה של הסרט הסקרנות שלי הכריחה אותי להגיע כדי לצפות בו (ולספר לכם).

פישמן בעל העבר ההוליוודי, שעומד מאחורי ההפקה החדשה החליט לקחת את הסיפורים ולהפוך אותם לסרט או יותר מדויק לארבעה סיפורים שונים שמתפרסים יחד על פני שעה וחצי אך יכולים גם להיות מוצגים כל אחד בפני עצמו.

לא מדובר בהארי פוטר בגרסה חרדית או בסרט סטייל 'למלא את החלל' או 'אושפזין', כמו שאמר לי פישמן עצמו הסרט לא צפוי להיות מוקרן בקולנוע הרגיל. "חשתי שזה לא מתאים לקולנוע. אנשים באים לראות סרט כדי להתנתק מהמציאות ולדמיין על סופרמן או רובין הוד ואילו הסרט שלי מדבר דווקא על החיים והמציאות עצמה ומדבר על "לצאת מהסרט", לכן מקומו לא שם", אמר פישמן.

הסרט מחולק כאמור לארבעה סיפורים שונים, 3 קצרים יחסית (אינדיק, מעשה מאמונה, האוצר מתחת לגשר) ואילו אחד ארוך - מעשה בחכם ותם שזכה לביצוע נאמן מאד למקור (אפילו ברמת המילים) באורך של כ-50 דק'.

הסרט צולם בשפה האנגלית כדי לחדור גם לקהלים בחו"ל שהעברית מהווה מחסום בעבורם, "בארץ רגילים לקרוא כתוביות וזה לא מפריע כלל אך בארה"ב זה בעייתי", מסביר פישמן.

צבי פישמן על הסט (צילום: גני קלינקובשטיין)

למרות התקציב הדל יחסית של הסרט (כ-175 אלף דולר לעומת כ-2 מיליון שקל לסרט ישראלי ממוצע), הצד הוויזואלי של "סיפורי רבי נחמן" מרהיב ומלהיב מאד, הנופים המופלאים והתלבושות של השחקנים מושקעות מאד ונראות כיאות וכראוי לסרט מקצועי. בקרב השחקנים בולט הכוכב הראשי, יהודה בארקן (כן... בשנים האחרונות הוסיף ברקן לשמו את האות א' כסגולה לרפואה), שסיגל לעצמו לצורך הסרט מבטא בריטי כבד ומשכנע וניכר שמשחקו המקצועי גבוה בכמה רמות מעל שאר קאדר השחקנים שמשחק אף הוא נפלא ומקצועי.

דמות נוספת בולטת לטובה הוא המספר, מיכאל גרינספן, שמצליח להכניס בקולו הרגוע את הסיפוריות הנדרשת בחן רב. יצוין שלגרינספן, יליד קנדה, עבר מפואר בעצמו כבמאי וכותב בהוליווד.

הסרט נעשה מראש "גלאט כשר" ללא שחקניות כלל, כשלצורך תפקיד "אשת התם" התנדב בנו בן ה-17 של פישמן, עמיחי, שמשחק בצורה חיננית מאד גם את תפקיד בן המלך שרוצה להיות אינדיק (תרנגול הודו). למרות ה"כשרות" לא דחף פישמן כיפות לראשי השחקנים והתוצאה נינוחה ונראית רגועה ונכונה יותר.

[embed]

]

נקודת התורפה הבולטת ביותר של הסרט לדעתי הוא הצד המוזיקלי. פישמן גייס לסרט את הזמר ישראל דגן שמנגן ושר לאורך הסרט. לדגן יש שירים רבים שהפכו לחלק מהפסקול הברסלבי אך קולו הניחר ונגינת הגיטרה הקדמונית משהו נשמעת לעיתים מביכה ולא מקצועית. כמו כן, נעשה בפסקול שימוש בנגינת כלים שאינם מתאימים לסרט כחלילית וכינור שלא הוקלטו באולפן בצורה מסודרת כנראה מחוסר תקציב והם נשמעים פשוט לא טוב. לתחושתי ניתן היה לגייס מוזיקאים נוספים לפרויקט. הפער בין המוזיקה לבין הויזואל המרהיב גדול ופגע לי בחוויה.

כאמור אל תצפו לסרט דרמה מרעיש, אלא להעברה ויזואלית של סיפורי רבי נחמן מהספרים והעברית העתיקה למסך הגדול. הסרט יוקרן לדברי פישמן, בליווי הרצאה שתעסוק בנושא הסיפורים ותעמיק בהם כשהסרט משמש כטריגר לדיון שיגיע לאחריו.

לסיכומו של עניין, "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" הוא סרט נחמד וחביב גם אם אינכם חסידי ברסלב הוא אינו חוויה קולנועית אלא אתגר מחשבתי שנועד להיות המפתח לדיון מעמיק על החיים עצמם ועל המטרות שאנו בוחרים בתוכם ולשם כך הוא עשוי בצורה מרהיבה ומעניינת.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן