ביקורת ספר: שמואל בקודש חזיתיך

הרב ד"ר בני לאו מיצב את עצמו כאחד ממנגישי התנ"ך המרכזיים בדורנו. ספריו "ירמיהו - גורלו של חוזה", “ישעיהו - כציפורים עפות" ו"אסתר", כולם רבי-מכר, ביססו את מעמדו בראש רשימת פרשני התנ"ך הפופולריים. גם מיזם לימוד התנ"ך '929 - לומדים ביחד' שהוא עומד בראשו זוכה לשיתוף פעולה מרשים וולהתעניינות מירבית, במגזר הכללי ובמגזר הדתי כאחד.

על הרקע הזה, ספרו החדש של הרב לאו "שמואל - בקודש חזיתיך" נועד להיות רב מכר בעצמו. הסתכלות זריזה במאפיינים הכלליים של הספר עלולה להנמיך את התלהבותו הראשונית של הקורא הדתי הממוצע: הספר קצר יחסית, והוא מכיל פחות מ-200 עמודי תוכן מקוריים. מחירו הגבוה של הספר בעידן שאחרי חוק הספרים גם הוא עלול להרתיע. דפדוף מהיר מחזק את התחושות הללו, כשלעיני הקורא נגלה הקונספט במסגרתו בחר הרב לאו להגיש את החלק הארי של ספרו: מונולוגים של גיבורי התנ"ך בגוף ראשון. חנה, עֵלי, שמואל, שאול, יונתן וכל השאר מקבלים רוח חיים ומספרים את סיפורי ספר שמואל בשפתם-הם, בלי מתווכים. הבחירה המשונה הזו מצדיקה את עצמה בהמשך. קוראים חדי-עין יגלו את המדרשים והאגדתות שברקע המונולוג התנ"כי שבפי הדמויות, ויש משהו מענג בניסיון פיצוח המסר שמאחורי הדברים. לאחר כל קטע פרוזאי מגיע פרק עיוני קצר, ובו הרחבות והסברים על הכתוב. בנוסף, כל פרק עיוני פותח בקטע שירה עברי שמתכתב בצורה מתוחכמת עם תוכן הפרק.

(צילום: יחצ)

התזה העיקרית של הרב לאו היא זו: חנה, אם שמואל, היא אשה פורצת דרך הסוללת נתיב חדש בעבודת האלוהים, היא עבודת התפילה האישית המנותקת מהפולחן הריכוזי במשכן. את הדרך הזו מנחילה חנה לבנה, הנביא המוקדש לה' מבטן, והיא אחד הערכים המרכזיים שמנחים את שמואל בהנהגתו את העם. במסגרת מחשבה זו מדגיש הרב לאו מדרשים ופסוקים מסוימים על פני מקורות אחרים, אבל בסך הכל הוא מצליח לשכנע.

ההצלחה הספרותית הגדולה של הרב לאו בספרו על ירמיהו הנביא משתחזרת בספר הנוכחי. הספר קריא מאוד, מרתק ברובו, מותח ממש בחלקיו הטובים. סיפור מוכר עד בנאליות כמו הגעת השליח מהמלחמה לעֵלי ככדי לבשר לו על מות שני בניו ועל ארון האלוהים שנשבּה מקבל חיוּת גדולה כל כך, שהקורא מרגיש בגופו כמעט את כאבו של הכהן הזקן. הכשרון התיאורי המרשים של הרב לאו מקבל כאן במה נרחבת, והתוצאה בהחלט מרשימה ומעוררת עניין.

למרות שמדובר בספר מוצלח בסך הכל, אני חושב שאפשר היה לצפות ליותר מהרב לאו. דווקא בגלל האיכות המשתקפת מספריו הקודמים של הרב (ובמיוחד מסדרת ספרי 'חכמים' הנפלאה), הקונספט של הספר הנוכחי קצת מאכזב. התחושה המתלווה לקריאה בחלקים מסוימים של הספר היא של מוצר לא מהודק מספיק, חצי-אפוי, שאולי נולד קצת מוקדם מדי.