להסתכל מחדש על הפסיקה ההלכתית

שני ספרים שראו אור לאחרונה מוקדשים להלכה ומציעים פרספקטיבה חדשה ומקורית להתבוננות בהלכה

חדשות כיפה אריאל הורוביץ 11/01/17 16:02 יג בטבת התשעז

להסתכל מחדש על הפסיקה ההלכתית

שני ספרים שראו אור לאחרונה מוקדשים להלכה: "הליכות עולם: הלכה והיסטוריה" מאת הרב שג"ר, ו"הלכה כהתרחשות", ספר מאמרים בעריכת אבינועם רוזנק, הרביעי בסדרה "פילוסופיה של ההלכה". שני הספרים שונים זה מזה: הרב שג"ר כותב מזווית ישיבתית-רבנית יותר - אף שגם בספר הזה, כמו בכל ספריו, הוא חורג מהתבניות השגרתיות של הכתיבה הרבנית על ההלכה - ואילו הספר בעריכת רוזנק הוא ספר אקדמי, שכולל מגוון של מאמרים על התהליך ההלכתי והדרכים השונות להבין אותו. ואולם יש בין שני הספרים נקודת השקה מרכזית אחת: שניהם מציעים פרספקטיבה חדשה ומקורית להתבוננות בהלכה, ומאירים באור חדש את דרכי הפסיקה ההלכתית.

ספרו של הרב שג"ר כולל כמה מאמרים שעובדו משיעורים שהעביר במסגרות שונות לאורך חייו. אופיים של המאמרים הוא הלכתי-למדני, והקו ששוזר אותם הוא הזיקה שבין הלכה והיסטוריה, והתהליכים המורכבים של פסיקת ההלכה אל מול פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. המאמר האחרון והמעניין ביותר בספר, "נצחיות, היסטוריה ואקטואליות", דן בשאלת המשמעות של קיום המצוות לאור המודעות לתהליך ההלכתי, לטעויות היסטוריות ולשינויים טכנולוגיים שמאתגרים את המערכת ההלכתית.

הרב שג"ר נע במרחב האורתודוקסי ואינו מערער עליו, אך מצליח לטעון אותו במשמעות מעניינת, זאת לאור פרשנות דברי הרמב"ם על ההלכה. "הדמות אליה חותר הרמב"ם", כותב הרב שג"ר, "היא של אדם שיש לו מבט כפול ורפלקטיבי: הוא מודע להקשרים ההיסטוריים של המצוות ולשינויים שעברו עליהן במשך הדורות, ויחד עם זאת הוא מבין את התודעה של קדושת העבר שמכוננת נצחיות התורה במובנה הפשוט, רואה בה חכמה אלוקית וגם נוטל בה חלק". לטענתו, "אין משמעות לשאלה מדוע ההלכה נקבעה דווקא מתוך ההקשר ההיסטורי של תקופת מתן תורה שקבע את צורתה המעשית; המודעות שלי למשמעותו של ההקשר הזה מאפשרת לי למצוא גם את משמעותו בעבורי, ולהפוך את הנצחי לאקטואלי".

הנצחיות והאקטואליות משמשות בערבוביה גם בספר "הלכה כהתרחשות", אך מזווית שונה. בספר המאמרים הזה נעשה ניסיון להתבונן על ההלכה מפריזמות מגוונות, שבדרך כלל לא פונים אליהן במחקר ההלכה: תיאטרון, קולנוע, מגדר, פילוסופיה וקוגניציה. מאמרו של יובל ריבלין, למשל, מתחקה אחר האופן שבו מיוצגת ההלכה בסרטים ישראליים, ועומד על הפער שקיים בכמה סרטים בין עיצוב ההוראה ההלכתית בתסריט לבין הביצוע של השחקן בפועל. את הפער הזה מזהה ריבלין עם פער בין תיאוריה לפרקסיס שמונח כבר ביסודה של ההלכה עצמה: "עולמו הנסתר של המבצע, נפשו, מודעותו, הלכי רוחו - כל אלה גוזרים על עשייתו להתבצע באופן מסוים, שלעתים הוא גלוי לעין, ולעתים הוא שמור לעיניו של המאמין ולו בלבד. הרכיב ה'אגדתי' הנספח לקיום המוחצן מוביל בהכרח ליצירתו של מעשה בעל ממדים אחרים, שאין בינם ובין התבנית התאורטית שבה נולדו אלא שיתוף השם בלבד".

מאמר נוסף בספר, של רונית עיר-שי, דן בפער שבין פסיקה פרטית לפסיקה ציבורית - פסיקות הלכה שהפוסק מציע לשואל באופן פרטי, מבלי לפרסם את התשובה, לעומת פסיקות שמתפרסמות בפומבי. הפסיקות הפרטיות בדרך כלל נוגעות לעניינים אינטימיים, והדינמיקה ביניהן ובין הפסיקות הציבוריות מעוררות את השאלה "היכן מתרחשת ההלכה", שאותה מציגה עיר-שי בראש המאמר. הסתרת ההלכה, טוענת עיר-שי, מביאה אתה נזק וחוסר יכולת למצות את האפשרויות הרבות הגלומות בה.

למרות המבטים השונים על ההלכה שבשני הספרים, הם מספקים תמונה מעניינת על התפתחות ההלכה, על דרכי הפסיקה ועל עיצוב המצוות כחלק ממארג האמונה הכולל. הם מלמדים אולי יותר מכול שהמבט הנאיבי על ההלכה כסגורה וקפואה משולל כל יסוד: ההלכה מופיעה לנגד עינינו כגורם חי, דינמי, מושפע מהשקפות עולם ומתפיסות שונות של המציאות, וככלי רב עוצמה לעיצוב עולמו של המאמין ולכינון הקשר עם אלוהים.

הרב שג"ר, הליכות עולם, עורך: איתן אברמוביץ, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, 208 עמ';
הלכה כהתרחשות, עורך: אבינועם רוזנק, הוצאת מאגנס, 465 עמ'.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן