בצל האמונה

"בצֵל האמונה" איננו ספר קל לקריאה, והמחפש 'וורטים' לשולחן החג ינחל אכזבה. אך מי שכבר "הציץ ונפגע" מהגותו של הרב שג"ר, ישמח לגלות רעיונות חדשים המעוררים את הדעת ואת הלב

חדשות כיפה אריאל סרי-לוי 10/10/11 09:01 יב בתשרי התשעב

בצל האמונה
יחצ, צילום: יחצ

בעודי מתפלל בבית הכנסת של סבי, ניגש אלי אחד המתפללים שהבחין בספר המונח על שולחני. "לך תמיד יש ספרים מעניינים", החמיא לי, תוך שהוא נוטל לידיו את ספרי. האיש הביט בכריכה ומיהר להחזיר את הספר למקומו, ספק מאוכזב ספק מבוהל. "הרב שג"ר", הוא אמר, כאילו שתי המילים הללו כבר אומרות הכל. ואכן, היה זה ספר חדש שנאסף מתוך הכתבים שהותיר מורי ורבי, הרב שמעון גרשון רוזנברג זצ"ל: "בצֵל האמונה - דרשות ומאמרים לחג הסוכות", בעריכת ידידי ישי מבורך.

מה יש בו ברב שג"ר, שגם היום, כארבע שנים לאחר מותו, מרתיע רבים וטובים, ובה בעת מושך אליו רבים וטובים לא פחות? לו ניתן היה להשיב על שאלה זו במילה אחת, הייתה זו המילה כנות. לא רבים כיום האנשים, ודאי הרבנים, המוכנים להודות כפי שהוא הודה באחת מהדרשות בספר: "אני אינני מקבל את ההוויה. אני ממורמר עליה וחי בפיצול מתמיד - סרבן של הוויה. האופטימיזם והאמונה נראים בעיני ככניעה, ומהייסורים אני שואב את משאבי".

אולם הרב שג"ר לא היה רק סופר מוכשר, המיטיב לנסח את המועקה הקיומית שרבים מהמאמינים שרויים בה; הוא היה גם הוגה מעמיק, חד אבחנה ורחב אופקים, המנסה להביא מזור למצוקה ולהראות כיצד עשויה האמונה להאיר מתוך הצל. בששה עשר המאמרים והדרשות שמחזיק הספר שלפנינו חושף הרב שג"ר, בדרכו העדינה והנוקבת כאחד, את סודותיו ואת יסודותיו של הבית הרעוע כביכול, דירת העראי ההופכת לדירת קבע, מרחב האמונה שהאדם יוצר ומגלה בו את אמונתו, את זולתו וגם את שמחתו. זוהי הסוכה שהרב שג"ר מזמין אותנו, בדחילו ורחימו, לתת בה אמון ולהעז להיכנס בה.

שני דימויים החוזרים כמה פעמים בספר משכו את לבי. האחד לקוח ממדרש חז"ל על התיאור משיר השירים: "כתפוח בעצי היער... בְּצִלוֹ חִמַדתי וישבתי". לעץ התפוח, טוען הדרשן, כלל אין צל שאפשר להתגונן באמצעותו מפני החמה! ומשום כך אומות העולם אינן מעוניינות לשבת בצלו של הקדוש ברוך הוא - "לפי שאין לו צל לישב בצלו"; ואף על פי כן, הוא ממשיך, בחר עם ישראל לשבת בצל-לא-צל זה. על כך אומר הרב שג"ר: "ההסתופפות בצלו של הקב"ה אינה נובעת מההגנה ומהטובה הגלויות הכרוכות בה. להפך, 'אין לו צל'. הייסורים וחוסר הביטחון... הם הם המזמנים לאדם את האפשרות להתמסר לאהבתו לה'... דווקא בייסורים חסרי הצל ישנו מגע עמוק יותר עם האלוקי". הרב איננו מציע אמונה אפולוגטית או רומנטית, אלא מדגיש את "יתרון האור מן החושך" - את פשרה ואת עוצמתה של הבחירה להאמין, בעולם שבו האמונה כה לא מובנת מאליה.

הדימוי השני מקורו בקבלת האר"י: "כי עיקר הסוכה הם ב' דפנות כהלכתן, וג' אפילו טפח, והוא עניין חיבוק הזרוע הנ"ל, והוא, כשהאדם מחבק את אשתו, הנה היא עומדת פנים בפנים, ואז מתחבקת בזרועו. והנה בזרועו יש בו ג' פרקים... וזהו שתים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח". המוטיב היפה הזה של הסוכה כחיבוק שוזר כמה מן הדרשות, שבהן מחפש הרב שג"ר את הקרבה לזולת, בכל המעגלים: הזוגיות, המשפחה, הקהילה, האומה ואף האנושות כולה. וגם כאן יש לכנות תפקיד ראשון במעלה, שכן רק מי שחש, כמו הרב שג"ר, את הניכור והבדידות, את הרתיעה מפני חיבוק הדוב הקהילתי ואת סכנת הכוחניות הטמונה בלאומיות, מסוגל גם לבקש את הארת הפנים שאיננה כולאת את הזולת אלא מעניקה לו מקום.

לא רק דברי חז"ל והמקובלים משמשים השראה לדרשות שבספר, אלא גם המקרא וההלכה, פילוסופים ומשוררים, חדשים גם ישנים, בני ברית ושאינם בני ברית. השכן מבית הכנסת צדק: היכן שמענו על רב שכזה, המציב את דמות הרופא הכופר מ"הַדֶּבֶר" של אלבר קאמי לצד החסיד שמתאר רבנו בחיי ב"חובות הלבבות", כפי שעושה הרב שג"ר בדרשה המרתקת "מרד וחסד"?

"בצֵל האמונה" איננו ספר קל לקריאה, והמחפש 'וורטים' לשולחן החג יתאכזב ממנו; זהו ספר הגות המצריך עיון מרוכז והקשבה עמוקה. מי שכבר "הציץ ונפגע" מהגותו של הרב שג"ר, אם מעט ואם הרבה, ימצא כאן רעיונות חדשים המעוררים את הדעת ואת הלב. אך גם מי שאיננו מצוי במשנת הרב יוכל להתארח בסוכה נאה ומרווחת זו, בזכות הניסוח הבהיר, העריכה המוקפדת, העיצוב הנעים, הביאורים והמפתחות. בצאתם יתברכו הקוראים באחרית דבר מאת חברי דרור בונדי, הנענה לאתגר ההגותי שהספר מעמיד ואף רומז לעבר כיוונים חדשים.

"דומה הסוכה לקרוון שבו גר הזוג בתחילת דרכו. אמת, היום יש להם בית קבע, אך בדירת הארעי של הנעורים היו חסד וחיבוק שאינם מורגשים בבית הבנוי והיציב. כעת, לאחר שנים, הם חוזרים לבקר בקרוון כדי לחדש את החיבוק בחייהם. הביקור בסוכת הנעורים הופך להיות הטרמה של העתיד לבוא; זמן השראת השכינה, שבו החיבוק של הפנים בפנים הנו נצחי".

כיצד יכול התיאור ההרמוני הזה לדור בסוכה אחת עם הווידוי המיוסר שהובא בראש הסקירה? גם זוהי דוגמה לייחודיותו של הרב שג"ר זצ"ל, שהגותו ואישיותו באות לידי ביטוי מרשים בספר החדש "בצֵל האמונה".

הרב שג"ר, בצֵל האמונה: דרשות ומאמרים לחג הסוכות, ערך ישי מבורך, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, 248 עמודים

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן