יערה סמינה היא זמרת דתייה שמופיעה לאחר התחבטות ארוכה בפני גברים. בהופעת הבכורה שלה כמוזיקאית מול קהל מעורב, היא שרה יחד עם רונה קינן שהתארחה בהופעה את השיר "עיניים זרות". אם נתבונן במילים של השיר "עיניים זרות", אולי נמצא מטאפורה לקושי של זמרות דתיות שנאחזות בסבך בין ההלכה ליצירה והחיים - כך חלק מהשיר נקרא:
אני לא אפסיק לרצות / אני לא אפסיק לרצות
אני לא אכנע לרעיון הזה / שאי אפשר ואי אפשר כי אי אפשר
זה עניין של הישרדות / גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר
אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר
כזמרת דתייה "אין לך ברירה אלא לרצות את האפשר"?
"ראשית יש בי מן תחושה שהשיר לא ממש עוסק בהלכות נשים. אבל אני בהחלט יכולה להבין ולהזדהות עם המשפט שמתאר בצורה מדויקת מקום נפשי, שלדעתי הרבה נשים דתיות מתחבטות ונמצאות בו. לא בהכרח בעניין השירה אלא בכלל בענייני צניעות ומהות חיים, שהרי יש הבדל משמעותי בין הרצון למעשה עצמו. לפעמים אני תוהה לעצמי מה יותר טוב בשמיים, לרצות ולחשוב ולדמיין 'חטאים', את רגעי ה'חטא' או פשוט לעשות אותם."
יערה סמינה בת 24, בוגרת "מזמור" - בית הספר הגבוה למוזיקה בגבעת וושינגטון וכיום מפיקה של בית הספר, הינה יוצרת עצמאית, כותבת שירים, מלחינה, מבצעת ומתופפת. במארג הייחודי של סמינה יש ניחוח חדש בנוף המוזיקה בישראל. השילוב בין התנהלות החיים, השירה, הכתיבה והנגינה - מציגים יוצרת מורכבת, מעניינת, מפתיעה ופורצת דרך. לדוגמא, באחד משיריה "שותפה לפשע" היא כותבת בשפה שיוצרות דתיות אף פעם לא העזו לעלות על הכתב - כך השיר נקרא:
מימיי לא ראיתי איך דוקרים אדם
ובכל זאת שותפה לפשע
להב סכין חדה
וגחלת עצבים
בוערת על אש קטנה
נהג הפנסים האדומים נסע בלעדיי
ראיתי איש בכחול
הוא נופף לי לשלום
לא הבנתי מה הוא רוצה
הוא רץ אליי וצעק
אישה לבנה אמרה לי
מה אתה עושה כאן בכלל
אני עומד ללא רגליים
זה מה שעניתי לה
אני עומד ללא רגליים
מימיי לא ראיתי
איך דוקרים אדם
[embed]https://www.youtube.com/watch?v=_W5zI1CPEhE[/embed]
תסבירי את הסתירה בשיר "מימיי לא ראיתי איך דוקרים אדם / ובכל זאת שותפה לפשע" - מהיכן נובעת התחושה הזו?
"לפעמים אני גם שואלת את עצמי את השאלה הזו ומנסה להבין. אני חושבת שכתבתי את זה מתוך הרגשה שאני שותפה ואחראית, אם כי לא באופן רשמי, לדברים רעים שקרו סביבי באותם ימים. עומד מולי אדם בשפלותו, אני רואה שהוא מדמם, אני יודעת מי דקר אותו אבל לא ראיתי כשזה קרה וגם לא הרביתי לשאול."
אני רוצה לעמוד אתך על השורה נוספת בשיר "אני עומד ללא רגליים" - היא קשורה במידה כזאת או אחרת לבחירה שלך, להופיע בפני גברים?
האמת שאני לא זוכרת מה הרגשתי או למה כתבתי את השורה הזו. אולי כי הרגשתי תלויה באוויר ותלושה מהמציאות של אותם ימים ואולי גם קצת חוסר אונים.
במהלך השנה האחרונה, סמינה עשתה כל מיני שיתופי פעולה מוזיקליים והופעה ייחודית בפסטיבל אינדינגב האחרון, שם הופיעה עם הלהקה שלה אירחה את חמי רודנר וחיממה את רונה קינן ומורין נהדר. נכון לימים אלו מופיעה סמינה עם הגיטריסט אמיתי לוין שהוא "מולטי-טאלנט" כדבריה. "על הבמה יש קצת יותר כלים מבני אדם. אמיתי מנגן גיטרה חשמלית, פסנתר והוא שר. אני שרה ומנגנת פסנתר, כלי הקשה וגיטרה. מדי פעם אנחנו מתחלפים בעמדות."
מכל מקום, סמינה מותחת ביקורת קלה על הפניית העורף וחוסר פתיחת הדלתות לאומנית צעירה: "לפעמים לא פשוט להיות אומן בתחילת הדרך," אומרת סמינה: "כבר קרה לי שמקומות סגרו בפניי את הדלת, כי אני צעירה ואין לי קהל שיגיע להופעה. זה יכול לרסק אותך נפשית. כלומר, אתה מתרסק נפשית ומרגיש מושפל לכמה רגעים."
"עם זאת" מדגישה סמינה כי "באותה נשימה אתה יודע שתחושת ההשפלה היא המנוע. היא הדבר שיוליד את השיר הבא, את הפרויקט הבא ותכניס הכי הרבה אושר לחיים. כך שבסופו ותחילתו של דבר, אני מודה לכל אלה שסגרו (וסביר שיסגרו) דלתם בפניי." סמינה מסיימת ואומרת "החיים שלי הרבה יותר מרגשים וטובים בזכותכם."
כששאלתי את סמינה מתי ייצא האלבום שלה, היא השיבה: "אני משתדלת לשמור על סבלנות ואיפוק בעניין. אני צריכה להתבגר עוד קצת בשביל להתחיל תהליך של הקלטת אלבום. צריך בשלות מסוימת לעניין ואני מרגישה שהיא מתקרבת, אבל זה יחכה עוד קצת." אם כך, גם אני אצטרך לחכות בסבלנות ולהסתפק בינתיים בהופעות.
הופעות קרובות של יערה סמינה:
12.5, גולה בפתח תקווה, פ.דלתות 20:30, מארחת את ענת מלמוד.
25.5, צוזאמן בתל אביב, פ. דלתות 22:00.