לני סלומון ולהקת 'שלוקרוק' נמצאים כבר 30 שנה בסצנת המוזיקה היהודית במיוחד בתפוצות ופחות בארצנו. סולומון המתגורר בשנים האחרונות בבית שמש, יוצר מוזיקה המשלבת בין פרודיות לשירים לועזיים מוכרים לבין שירים מקוריים בכתיבתו, בעיקר באנגלית.
באלבום החדש שיצא בימים אלו, מחדש סולומון לאחר 35 אלבומיו הקודמים… "שלוקאפלה" - אלבום מוזיקה ללא כלי נגינה והוא מעובד בצורה ווקאלית ומותאם לימי ספירת העומר.
כמיטב המסורת של 'שלוקרוק' גם האלבום הנוכחי מכיל פרודיות באנגלית מהאלבומים הקודמים של הלהקה וגם שירים חדשים שהוקלטו במיוחד לאלבום החדש בתמהיל של כ-50% מכל סוג. לני סולומון מארח באלבום החדש גם את זמר הנשמה שלמה כ"ץ ואת להקת המכביטס שהגיעה כשחקן חיזוק ווקאלי (בשיר איש המניין).
העיבודים הווקאליים של סולומון סבירים, אך עדיין לא עומדים בשורה אחת עם ביצועי להקות הווקאל האמריקאיות בעיקר בתחום ה'ביטבוקס' - קולות התופים שמושמעים בפה ואינם נשמעים טוב באלבום של שלוקרוק ומחזירים את המאזין לרמת אלבומי האקאפלה לפני כעשור, טרום הלהקות המקצועיות שהשתלטו על התחום והעלו משמעותית את רף המקצועיות והציפיות.
סולומון הוציא בשנים האחרונות כמה פרויקטים שונים כשירי שבת שמולבשים על שירי הביטלס (שבת בליברפול) או אלבום משפחתי עם בנותיו לפרקי אבות וגם האלבום החדש מצטרף לרשימה של אלבומים לא רעים אך מלאי נאיביות אמריקאית שספק אם בישראל תתקבל.
האלבום החדש שכמעט כולו בשפה האנגלית פונה מראש לציבור האמריקאי שמכיר את הלהקה שנים ארוכות וישנה סבירות גדולה יותר שיטה חסד לגרסאות הווקאליות של האלבום. סולומון ניסה במהלך השנים כמה פעמים לחדור אל השוק הישראלי והחסידי והוציא שני אלבומי מוזיקה חסידית עם פסוקים מולחנים, אך הציבור הישראלי שכמעט ולא מכיר את להקת שלוקרוק לא אימץ את האלבומים.
סלומון מוזיקאי חביב ופורה, יודע לשיר ולבצע, אך התחושה באלבום החדש שחסר לו את הגרוש ללירה כדי להפוך לאלבום שבאמת יואזן ולא רק יישלף במקרה חירום כבד. באופן כללי הייתי ממליץ לכל מי שחושב ורוצה ליצור מוזיקת אקאפלה ליישר קו עם רף המקצועיות של הלהקות האמריקאיות או לוותר על האלבום…
לטעימות האזינו כאן