לפני כשבוע עוררתי מיני סערה כשטענתי שבמגזר הציוני דתי אין מספיק עידוד יצירה ויוצרים, כשכתבתי את הטור המושמץ חשבתי על עשרות האמנים איתם אני משוחח מידי חודש, אמנים צעירים ומוכשרים שלא זוכים למקום והערכה ליצירתם המצוינת. אולי לא כולם באמת כוכבי על, אך לדעתי אמור וצריך להיות מקום לכולם בתוך עולם התרבות.
אני עוסק כבר כמה שנים במוזיקה היהודית המקורית ובחצי השנה האחרונה חשתי שזה הולך ומתחזק, אמנים דוגמת מושא הביקורת שלי היום - עמי נגר עם אלבום הבכורה שלו "פריחה" לא זכו למקום בתקשורת הדתית והוא ניסה את מזלו דרך התקשורת החילונית שם הדרך קשה פי כמה במיוחד לאמן חובש כיפה.
נגר בוגר בית הספר למוזיקה רימון, יצר אלבום ביכורים מרענן במיוחד בהפקה משותפת עם המוזיקאי אלון עדר ועזר לי להבין שאולי ישנו תת ז'אנר חדש בתוך המוזיקה היהודית. משהו שהוא לא בהכרח רוק ובטח שלא מכוון להיות פופ, עם מילים ותכנים שנוגעים ביהדות, אך לא בהכרח מקפצים בחצר האחורית של בית הכנסת.
נתקלתי בכמה כאלה דווקא מקרב הציונות הדתית, אמנים מסעירים שמעניקים סאונד וגוון חדש למוזיקה היהודית (אם אתם חייבים דוגמאות, דויד שטנר, רועי זמיר, בית ספר לנבואה), גוון שקרוב לישראליות כמו שקרוב ליהדות אולי במידה ואפילו האמנים עצמם לא יודעים לאיזה ז'אנר בדיוק הם משתייכים או רוצים באמת להיות שייכים.
"פריחה" אלבומו המצוין של נגר כשמו הוא מרענן ומלא גוונים מוזיקליים סוחפים ומיוחדים. נגר לא מהסס ליצור רצועות לא מתחנפות ובטח שלא מנסה לייצר להיטים במובן שתחנות הרדיו תופסות אותם ככאלו. הוא לא מהסס לפתוח את האלבום בקטע כלי מיתר מרטיט ולהמשיך בשיר שמתעורר לאיטו לצלילי הפסנתר בלבד עליו מפליא נגר לנגן.
[embed]
לחניו של נגר נעימים במיוחד ויש בהם רעננות ופראיות בוסרית שמצאה חן באוזניי מאד. במובנים מסוימים הזכיר לי נגר את אהרן רזאל בשימוש בתבניות הג'אז בתוך שיריו והיכולת לשיר מסובך מוזיקלית בצורה נעימה וזורמת שמסתירה את סבך האקורדים והמבנה המוזיקלי.
השיר "ללא שם" סחף אותי לחלוטין עם עיבודי כלי הנשיפה המדהימים והמילים הפשוטות והכנות שזורמות מן הלב אל הלב. העיבודים באלבום שמשותפים לנגר ועדר מיוחדים ומורכבים ומהווים חגיגה לאוזניים. נגר לא היסס ליצור כיד הדמיון הטובה עליו והתוצאה הייחודית כפי שניתן לשמוע לדוגמא בשיר "רגע" שמשלב בין כלי מיתר חיים בעיבודים קלאסיים, פסנתר, קלרינט וקולות מקהלה אנושיים ולחן מורכב ויפיפה.
השיר "הכרעה" שיר מקסים במיוחד שקטע המעבר שלו הופך לניגון תפילה סוחף, בסופו הקליט נגר את חברי הקהילה שלו ברמת מגשימים שברמת הגולן כשהם מפזמים את קטע המעבר המיוחד והמרגש. השירה שנשמעת מפי עשרות קולות יחד מרגשת ומותירה טעם של עוד.
האלבום של נגר הפך לחלק בלתי נפרד מרשימת הפלייליסט שלי בחודשיים האחרונים מאז נחשפתי ליצירתו של נגר. אם אתם אוהבים מוזיקה ישראלית ויהודית (מבלי לריב מה היא יותר) לא מתחנפת ומלאת קסם אמיתי בלי מניירות ובלי ניסיון להיות משהו אחר, "פריחה" של עמי נגר הוא בהחלט האלבום שלכם.
[embed]