גבריאל חסון: הופעה מושלמת

מכירים את הקלישאה - ידעתי שהוא טוב, אך לא ידעתי עד כמה? אז ככה בדיוק, אבל באמת ובתמים היה בהופעה של גבריאל חסון בצוללת הצהובה

נתנאל לייפר 26/10/14 13:04 ב בחשון התשעה

גבריאל חסון: הופעה מושלמת
נתנאל לייפר, צילום: נתנאל לייפר

מכירים את הקלישאה - ידעתי שהוא טוב, אך לא ידעתי עד כמה… אז ככה בדיוק, אבל באמת ובתמים. האהבה שלי למוזיקה הפכה עם השנים לעבודה. למרות שיש החושבים שמדובר בעבודה הכי קלה בעולם, אני חולק על דעתם. לא פעם קורה לי שאני מגיע להופעות אליהן אני מוזמן, ולאחר כמה שירים כדי לצאת חובת ידי נימוס, אני נוטש את ההופעה באמצע, בעיקר בשל החשש שמקנן בי כי עוד שיר או שניים, אחווה פגיעה מוחית משעמום קשה… חלק מההופעות אני שוכח בעודן מתרחשות, חלק אני רוצה לשכוח כבר בדרך החוצה מהאולם, חלקן בדרכי הביתה, מעטות ונדירות ההופעות שאני יודע שאזכור אותן זמן רב. בחג הסוכות נכחתי באחת שכזו, נדירה כמו חמימות אילתית באמצע סופת שלגים ירושלמית.

את היצירה של גבריאל חסון אני מכיר כבר למעלה מ-13 שנה, בהרבה מאוד מובנים האיש הוא מחלוצי המוזיקה היהודית המקורית. אהבתי להאזין לאלבום הפיוטים המשובח שלו "מעשה אצבעותיו" שהקדים את זמנו בעשור, ולאחר מכן לאלבום הרוק המעולה "צו השעה" שלמרות שיצא לפני יותר מעשור, עדיין נשמע עכשווי ועדכני.

להופעה בצוללת הצהובה בירושלים הגעתי כמעט ללא ציפיות מוקדמות, לא התחברתי לאלבומו האחרון של חסון "היכל הגוונים המשתנים" שיצא לפני כחמש שנים. הוא היה כבד מידי לטעמי, רובו מלא במוזיקה אינסטרומנטלית ברצועות של מעל עשר דקות אותן הלחין חסון לארבעת עולמות על פי הקבלה. כך הרגיש לי האלבום, כמו שיעור בקבלה שבו הדובר מדבר בלהט רב בעודו שקוע בעולמות רחוקים, אך אני הקטן שמאחור, מסתכל על הקירות ותוהה מתי אבין משהו מכל זה.

ואולי דווקא בשל כך שלא ידעתי למה לצפות - ההפתעה הייתה מושלמת.

חסון עלה לבמה מלווה בגיטרה אקוסטית יחד עם אחיו אשר שותף עמו לאורך כל הקריירה, הגיטריסט המחונן, גיא חסון. אליהם הצטרפו שני מוזיקאים משובחים נוספים, המתופף עופר בניטה והבסיסט קובי קלאר. ביחד התלכדו הכוחות ל'סופר גרופ' של מוזיקאים מעולים. שניכר בהם שפשוט כיף להם לנגן יחד.

הופתעתי גם מהסאונד המצוין, כל כלי נשמע היטב ובצורה ברורה, והסך הכל הכללי היה מעולה. זאת בניגוד לכמה הופעות בהן נכחתי בצוללת, מה שמוכיח שלעיתים זה לא הסאונדמן כמו שזו הלהקה. למרות שמדובר בלהקה קטנה יחסית, סגנון הנגינה בעיקר של הגיטריסט הוירטואוז גיא חסון, שמשלב נגינה קלאסית רוק וג'אז, ממלא את האוזן בפיוטיות נדירה ומצליח ליצור את תחושה כאילו ישנם יותר נגנים על הבמה.

למרות העובדה שרוב השירים היו מתוך האלבום החדש שהוא עומד להוציא - "טובל ושוכח" ולא הכרתי אותם כלל מלבד הסינגל שיצא לפני כחודש "סיר נפוח", חסון סחף אותי מהרגע הראשון בביצועים מושלמים לשירים שמהשמיעה הראשונה ידעתי שאני אוהב אותם. חסון הוא זמר מצוין ושיריו עם מקצבי הרוק המתקדם, שלהם בליווי הריפים המרתקים של גיא משאירים את המאזינים דרוכים.

חסון ביצע גם משיריו מהאלבומים הקודמים (לב שבור, עיר גבוהה, אבר כיונה, צו השעה) כשהקהל מצטרף אליו בשירה אדירה שהשתלבה מצוין עם נגינת הלהקה. בסיום ההופעה נותרתי בתחושה של שמחה גדולה מהחוויה שחוויתי ובציפייה דרוכה ליציאת אלבומו הבא של חסון, אלבום שכך אני מקווה יחזיר את גבריאל חסון לפלייליסט שלי, ובכלל הייתי שמח אם הוא יעבור גם לפלייליסט הכללי. יותר משזה מגיע לו, מגיע לנו מוזיקאים משובחים כמוהו.

[embed]

]

פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר