סגור

צפייה ביקורתית בימים של קורונה: רמות של צפיה

האם כל צפייה במסך בעייתית? האם יש הבדל בין צפייה לבהייה? גלעד פרי, מחנך לצפיה ביקורתית, על הדרך הנכונה לצפיה במסך

גלעד פרי
כג באדר התשפ
,
19 במרץ, 2020 18:23

צילום: shutterstock

על פי מחקרים, בני נוער נמצאים יותר מ4 שעות ביום בממוצע מול מסכים, וכעת במצב הנוכחי ככל הנראה מספר השעות עולה משמעותית. בימים אלה יותר מתמיד, חשוב לעשות הדרכה לבני הנוער ולהורים על צפייה משמעותית יותר, שכן לאסור לגמרי אי אפשר, אבל מוטל עלינו לפחות עלינו להכווין למשהו ערכי, ביקורתי ומחושב קצת יותר.

אני לא פסיכולוג, לא פסיכיאטר ולא מדריך הורים, אבל אולי אוכל לשתף כמה טיפים מקצת הניסיון שיש לי בתור מורה במגמת קולנוע ומחנך לצפייה ביקורתית.

האם כל צפייה במסך בעייתית? האם יש הבדל בין צפייה לבהייה? האם יש הבדל בין טלוויזיה למחשב?

אז איך אתם צופים ?

הרמה הנמוכה- בא לי לכבות את המח

צופים במסכים כי אין לכם משהו טוב יותר לעשות ומשעמם לכם? ברור שהפתרון הקל ביותר הוא לרבוץ על הספה מול הטלוויזיה בנינוחות, להדליק את השלט ולחפש משהו מעניין. במצב כזה אנחנו 'מכבים את המח', והצפייה יותר נתפסת כמו 'בהייה'. היד קלה על השלט, וכנראה שנחליף כמה פעמים ערוצים כי הם לא מושכים מספיק את עינינו. המצב הזה מאפיין יותר צפייה בטלוויזיה אבל לא רק, הוא יכול לקרות גם מול היוטיוב וערוצי סטרימינג. מצב ה'הפעלה האוטומטית' בדרך כלל מאפיין את הרמה הזאת. זה המצב שהמח שלנו הכי פחות פעיל, והוא הכי בעייתי בהקשר של צפייה, כי אנחנו הכי פסיביים (לא פעילים).

רמה השנייה- בא לי לראות סרט

אתם יודעים כמה שמעתי תלמידים אומרים: 'בא לי לראות סרט' הרבה פעמים מגיעה עם 'בא לי משהו מפחיד', 'בא לי לצחוק קצת', או 'בא לי משהו כיפי'? האמירות הללו חשובות כי אנחנו מודעים לעצמנו. יודעים מה לחפש ולתחום אותו בגבולות שאנחנו קבענו מראש. לשים גבול לעצמנו זה דבר חשוב מאוד. ברמת הצפייה הזאת, אתה מתכנן מראש את הזמן שאתה רוצה לראות, ומחפש משהו ספציפי. זה יכול להיות אפילו קבוע, ואפילו בילוי זוגי מהנה בכל ערב, אם יש לכם זמן.

רמה הגבוהה- בוא מחר נצא לסרט

כשצריך לשלם על סרט, להתארגן, לצאת, לחפש בייביסיטר או לשלם לאוטובוס, זאת כבר יציאה ברמה אחרת לגמרי. הרמה הזו פחות נפוצה, אבל היא החשובה ביותר. כשהולכים לסרט בקולנוע, כשמקרינים סרט לתלמידים, או מתכננים לצפות בסרט כל המשפחה, הסרט הוא עניין מתוכנן ומושקע. החוויה של הסרט תהיה משמעותית יותר. בדרך כלל הרמה הזו מזמינה דיון, חשיבה, וצפייה עין ביקורתית יותר. זאת הזדמנות מצוינת ללמידה ושיח עם ילדים, תלמידים ונוער, בעקבות החוויה הזאת. קולנוע הוא דבר מאוד משמעותי, ואפשר לרתום אותו לטובתנו ותועלתנו.


אז עכשיו אפשר לשים לב בכל צפייה, מה הרמה שלכם?

ברור שאי אפשר שמכל ארבע השעות לפחות שאנחנו יושבים מול המסכים, נגיע לרמה הגבוהה של הצפייה. אבל אפשר לנסות לכוון שהשעות שלנו יהיו יותר בכיוון של הרמה השנייה.

איך בוחרים סרט? איך יודעים שסרט 'טוב' או לא? ואיך אפשר לדעת אם הסרט מתאים לילדים? בפעם הבאה.

מוזמנים לכתוב בתגובות או במייל: giladperi123@gmail.com

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גיוס בצל הקורונה, בחודש מרץ צילום: פלאש 90

איך מתגייסים בקורונה? צה"ל נערך למחזור הגיוס החדש

קרא עוד