סוד הקסם של "הפטריוטים" בערוץ 14 הוא להשמיע קול שטרם נשמע, כל צופה נאמן יידע לדקלם לכם את זה. השאלה הגדולה היא - הקול של מי? קולם של כל מצביעי הימין? רק ביביסטים? שומרי המסורת? המתנחלים? רבים מהציבור הדתי-לאומי מרגישים שהתכנית היא בית עבורם, שלראשונה יש מי שמשמיע את זעקתם, אך הנתונים מציגים תמונה קצת יותר מורכבת. הפאנל עצמו מגוון במידה אבל דווקא אנשי הכיפות הסרוגות כמעט שלא מקבלים ייצוג, על אף שרבים מבני המגזר הם מהצופים ההדוקים של התוכנית.
ההיסטוריה: הרבה יותר חובשי כיפות
מספיק להתבונן בהיסטוריה של התכנית כדי להבחין במגמה מעניינת. בתחילת דרכה בשנת 2014 המגיש היה חובש כיפה סרוגה בעצמו, אראל סג"ל (הוא, אגב, סירב בתוקף לשוחח איתנו). בשנת 2019 הוא הוחלף בינון מגל, חילוני-מסורתי שלימים אימץ את הקמפיין נגד חוק הגיוס ובעד לימוד התורה של הציבור החרדי. גם הפאנל היה אז סרוג יותר: קלמן ליבסקינד, איתמר בן גביר, שמעון ריקלין. בהמשך היו גם נשים דתיות: עפרה לקס, עידית סילמן, ללי דרעי ודינה דיין.
תסתכלו על הפאנל היום: הפאנליסטים הקבועים (זמרי, פליישמן, עירית לינור) הם חילונים חובבי מסורת, החרדים (יקי אדמקר, ידידיה מאיר, דנה ורון) מקבלים במה מכובדת, ושני הדתיים הלאומיים (יוני שטבון ועמיחי אתאלי, איתו שוחחנו בהמשך הכתבה) מופיעים רק לסירוגין. ולמרות כל זה, הציבור הדתי-לאומי שומר אמונים.
ציפי, צופה בפטריוטים: "ינון לא חובש כיפה, אבל הוא דתי ברוח"
ציפי עזר, בת 73 מירושלים, מסבירה לי מה עומד מאחורי החיבור החזק. "בבית שלי רואים רק הפטריוטים", היא מצהירה. היא אפילו השתתפה פעם אחת כקהל בתכנית. כשאני שואלת אם היא מרגישה שהתכנית מייצגת אותה, היא משיבה לי: "מאוד. אני מזדהה עם מה שנאמר שם. אני ימנית ודתייה". גם הכיפות הסרוגות לא חסרות לה: "ינון לא חובש כיפה, אבל הוא דתי ברוח", היא טוענת.
במה זה מתבטא?
"בדיבור שלו, בהזכרת שם השם, בפסוקים שהוא מביא לפעמים. אני מאוד נהנית מההנחייה שלו".
"ינון לא חובש כיפה, אבל הוא דתי ברוח" צילום: צילום מסך, ערוץ 14
גם אמיתי, תלמיד ישיבת הסדר שמתכנן להתגייס בקרוב, נחשף לפטריוטים בתקופת הרפורמה המשפטית - והתאהב. "הם יוצרים אלטרנטיבה לתכניות של 12 ו-13", הוא מסביר לי. "זאת תכנית שנותנת במה למי שיש לו דעות ימניות ולאו דווקא מאוד ליברליות". על השאלה אם התכנית מייצגת אותו הוא משיב: "בדברים מסוימים כן ובחלק לא. בטוח יותר מהערוצים האחרים".
במה לא?
"בכל הנוגע לגיוס חרדים הם יותר מדי מגזימים. בערוצים האחרים מגזימים לצד השני, אבל הדברים צריכים להיות יותר מעודנים בעיניי. הם גם קצת מגזימים עם ביבי, אבל בסוף זאת ריאקציה לערוצים האחרים".
עמיחי אתאלי, פאנליסט: "עבור הציונות הדתית זאת בשורה"
המורכבות עליה הם מדברים באה לידי ביטוי היטב על המסך: ייצוג מלא בדעות הימניות, ייצוג חלקי עד לא קיים בכל הנוגע לציונות ולגיוס. עמיחי אתאלי, אחד הפאנליסטים הקבועים ב"פטריוטים", מצר על כך בעצמו. "אני הרבה פעמים הוגה במהותה של התכנית הזאת", הוא משתף. "הציבור הדתי לאומי נראה בה במחשבות שלו ובחלק מהדעות שלה, אבל כמעט ואין פאנליסטים שמייצגים אותו".
למה לדעתך הציבור הדתי לאומי בכל זאת מתחבר?
"אני חושב שזה הכי קרוב לבית עבור הציבור הדתי-לאומי ממה שקיים במציאות. אני חייב לומר שלפני כן הייתי יושב בתכנית 'אברי ושרקי' בערוץ 12, שגם כלפיה יש סנטימנט דתי-לאומי. הדתיים הלאומיים, בחוויה שלי, הם בני מיעוטים. ובתור בן מיעוטים אתה נהיה רב שפתי, אתה מבין סוציולוגיה בצורה יותר רחבה ממישהו שהוא בעל הבית. לכן לדעתי הציונות הדתית יכולה ליהנות מהפטריוטים שמבטאת את העמדות הפוליטיות שלה בצורה מובהקת. זה בא לידי ביטוי גם בקשר ליהדות, שלא מתביישים בזהות היהודית שלנו. עבור הציונות הדתית זאת בשורה".
עמיחי אתאלי, נציג הדתיים הלאומיים בפטריוטים. "הפטריוטים היא לא תוכנית ציונית דתית קלאסית. בכלל לא" צילום: יודפת לב ארי
"הפטריוטים היא לא תוכנית ציונית דתית קלאסית. בכלל לא"
על נושא הגיוס יש לו בטן מלאה: "בכל ערב שמדברים על זה בתכנית אני יוצא צרוד ומתוסכל. אין לי כוונה לעקור מהסטנדר מי שיושב ולומד, אבל גם אני וגם בפאנל של הפטריוטים יודעים שיש אלפים מחייבי הגיוס שאין להם קשר ללימוד בישיבה. את זה אני לא מוכן לקבל ועל זה אני רב שם פיצוצים. אני צועק שם עד שגרוני ניחר ולצערי משתיקים אותי. מבחינת ינון מגל והפאנל אם אתה בעד גיוס חרדים אתה שונא חרדים, שונא את היהדות ורוצה לפרק את הממשלה. זאת ההוכחה שהפטריוטים היא לא תוכנית ציונית דתית קלאסית. בכלל לא. יש לתכנית הטייה חרדית מובהקת".
עד כמה אתה רואה חשיבות שיהיו חובשי כיפות סרוגות בתוכנית הזאת ?
"אני רואה חשיבות גדולה מאוד, כל עוד הם יודעים לזקק את המסר ולהעביר אותו כמו שצריך. חד משמעית. אני מרגיש שהציונות הדתית כמגזר מקבלת שם מענה שהוא הכי טוב מבין הקיימים, אבל יכול להיות הרבה יותר טוב".
במרץ האחרון התלהט בתכנית דיון סביב נושא הגיוס. המנחה ינון מגל טען: "עם כל הכבוד לצבא, החרדים שומרים על משהו יותר גדול מהצבא ויותר גדול מהמדינה - הם שומרים על היהדות", וזכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל באולפן. על השאלה של פליישמן - "והציונות הדתית לא?" - הוא התעלם, וסיים עם יריקה בפרצוף של הדתיים המתגייסים: "עם כל הכבוד לחיילים, אנחנו ראינו את צה"ל הגדול בשבעה באוקטובר".
תמיד דורטל: "אם אני הייתי העורך של 'הפטריוטים', הייתי שומר על פאנל על טהרת החילוניות"
עו"ד תמיר דורטל, יוצר הפודקאסט "על המשמעות" העוסק בין השאר בזהות יהודית ואקטואליה, לא מבין על מה המהומה. מבחינתו, אין שום צורך בהופעתן של כיפות סרוגות בתכנית. "לדתי לאומי יותר קל להזדהות עם חילוני מאשר ההפך", הוא טוען. "כשחילוני רואה מישהו עם כיפה מבחינתו הוא מגזרי. לעומת זאת מישהו חילוני יכול להיות ביביסט, מצביע של בן גביר או קפלינסט - הוא סתם ישראלי. לכן גם אם ינון מגל שומר שבת, אני ממש שמח שהוא בלי כיפה. אני חושב שהיכולת להשפיע מחוץ לגבולות המגזר הם רק בלי כיפה".
דורטל אף מוסיף: "אני חושב שאם אני הייתי העורך של 'הפטריוטים', הייתי שומר על פאנל על טהרת החילוניות, ומשאיר את כיסא הדתי כמו ידידיה מאיר או יקי אדמקר. בין אם זה חרדי או דתי לאומי, זה לא משנה".
תמיר דורטל. "אם אני הייתי העורך של 'הפטריוטים', הייתי שומר על פאנל על טהרת החילוניות" צילום: ללא
אתה באמת חושב שזה אותו הדבר, כשיושב חרדי או דתי-לאומי בפאנל?
"אותי לא מעניין מי יושב ובאיזה צבע הכיפה שלו. בעיניי ההפרדה בין המגזר הדתי-לאומי לבין המגזר החרדי היא הפרדה מאוד מלאכותית, הייתי שמח אם כולם היו הולכים עם כיפות שחורות ומטשטשים את ההפרדה הזאת. בסוף כולנו עובדי השם ולא נציגים של מפלגות".
ומה לגבי הגיוס?
"בשנים האחרונות ראינו עלייה משמעותית בתחום של נשיאת נשק בציבור החרדי. ילד שרואה את אבא שלו עם נשק בחגורה, בדור הבא הוא יתגייס. גם אם האבא אומר 'נמות ולא נתגייס', המסר התרבותי שמוקרן מהנשק או מחגיגת יום העצמאות חזק יותר".
אתה חושב שהתוכנית הפטריוטים היא קול לציבור הדתי לאומי?
"אני חושב שהיא קול של הציבור הדתי-לאומי אבל בעיקר קול לאומי של עם ישראל, שנותן משהו שמח, עוצמתי, מלא הודיה, ואני חושב שיש לה מקום".
זה בדיוק מה שציפי מנסה להסביר לי. לפני הכל ואחרי הכל, היא פשוט נהנית לצפות בהם. "אני אוהבת את עירית, את פליישמן, וגם את ידידיה מאיר. נכון שהוא חרדי, אבל אני לא צריכה להסכים איתו על הכל. אני מאוד נהנית ממנו. גם יקי (אדמקר) בחור חכם, וגם התגייס לצבא. כשהגעתי לאולפן כקהל חילקתי לכולם מזמור לתודה - רק להודות להשם שיש לנו את הערוץ הזה".