גל ועוד גל
כבר חודשים ארוכים שערוץ i24news מרוקן את דסק החדשות של תאגיד השידור הציבורי ושל חברת החדשות 13. אחד אחרי השני נלקחו כתבים, מגישים, עיתונאים בכירים ועובדי הפקה שחצו את הכביש אל הערוץ החדש - ככל הנראה בזכות הכסף שהובטח להם בחסות המיליארדר פטריק דרהי ולא בזכות העתיד המבטיח שהם צופים לערוץ החדש. בשני הערוצים קיבלו את המצב בכניעה, כמעט בתבוסתנות, ומיהרו להמשיך הלאה בחיפוש אחר ממלאי מקום ראויים למשבצות שהתרוקנו. אך לא ערוץ 14.
בתחילת השבוע דווח על ניסיון מעבר חדש לערוץ i24news, כשהפעם על הכוונת אחד הטאלנטים האהובים של ערוץ 14 - שרון גל - שכבר ניסה בעבר לעזוב לערוץ 13 במהלך שנמנע לאחר מאבק ממושך בין שני הערוצים. גם הפעם החליטו בערוץ לצאת למלחמה והגישו ל-i24 מכתב איום לפני תביעה בטענה להפרת חוזה של גל, שעלולה לעלות מיליוני שקלים.
לא בטוח שהמאבק העיקש על שרון גל משתלם לערוץ 14. הוא הרי לא מספק נתוני רייטינג גבוהים במיוחד עם התכנית שלו בשעה שבע, דעותיו לא תמיד עומדות בקנה אחד עם הקו המנחה של הערוץ והוא כבר הוכיח בעבר (וכעת שוב) את אי-נאמנותו לגוף תקשורת אחד. ובכל זאת, העובדה שערוץ 14 מצטרף לערוץ 12 כשני הערוצים היחידים שלא מוכנים לוותר על טאלנטים בקלות, ממצבת אותו כאחד הערוצים החזקים בישראל. במכתב האיום ששלח הוא מבקש להבהיר: אתם מוזמנים לשחק עם השניים האחרים, אבל איתנו לא מתעסקים.
עד כה ערוץ 12 היה הערוץ היחיד שלא איבד טאלנטים לטובת הערוץ החדש (ל-14 כבר נלקחה נווה דרומי), ולא במקרה. עם קצב הגיוסים המטורף שלהם בשנה האחרונה אפשר להיות בטוחים שהיו לא מעט ניסיונות לגניבת עיתונאים גם מהערוץ המצליח בישראל, אך בערוץ 12 יודעים לשמור את הקלפים שלהם קרוב. כעת ערוץ 14 מנסה להבריג את עצמו במעמד הגבוה ולשים סוף לקרקס: הכוכבים שלנו נשארים אצלנו בבית.
שרון גל, המלחמה משתלמת? צילום: צילום מסך ערוץ 14
דמעות חשובות
אם הסתובבתם ברשתות החברתיות ביממה האחרונה ודאי הבחנתם, לצד הרבה דיווחים ודעות סביב העסקה לשחרור חטופים, בהרבה ביקורת על העיתונאית דנה ויס. אחרי למעלה משנה שעסקה בסיקור נושא החטופים והעסקאות העומדות על הפרק הפרשנית המדינית של חדשות 12 פרצה השבוע בבכי בשידור חי כשהתייחסה לעסקה שעומדת להיחתם (ובינתיים כבר נחתמה). ברשתות דווקא לא התרשמו מההתרגשות, והאשימו את ויס בחשיבות עצמית גבוהה ובכך שהפכה את עצמה לאירוע במקום את החטופים.
אפשר להבין את הביקורת, ואפילו להסכים איתה, ובכל זאת להתרגש מהדמעות של דנה ויס. הטענה כי עיתונאי חדשות 12 מאדירים את עצמם ובטוחים כי הם אלו שהביאו לשחרור החטופים אינה מופרכת. לא פעם התחושה באולפנים היא שמדובר בחבורת גיבורי על שבאו להציל את העולם, ולא בקבוצת פרשנים שנחשפה למעט יותר מידע מהציבור הכללי. ועדיין, היה משהו אנושי ונוגע ללב בעובדה שהעיתונאית הזו לא הצליחה לעצור את הדמעות.
כבר שבוע שכולנו מסתובבים עם מחנק בגרון. תחושות מעורבות של התרגשות, ציפייה, פחד וגם כאב מההבנה של המחיר שאנחנו עומדים לשלם. מבוקר עד ערב העיתונאים דיווחו בהתפתחויות וצפו כל תסריט שיכול להתרחש, אך היה משהו מעורר הזדהות בדמעות של דנה ויס - שילוב של הקלה, תקווה וחשש. אם כבר לבכות מול המסך, נחמד שיש על המסך מי שבוכה אתנו יחד.
דנה ויס מתפרקת צילום: צילום מסך חדשות 12
הצד שלו
לתאגיד השידור הציבורי יש הרבה תכנים מעולים שלא זוכים לנתוני הרייטינג שמגיעים להם, כמו תכנית התחקירים "יהיה טוב", התכנית הקומית "מה שתגידו" ואפילו "קופה ראשית" שאמנם זורחת לאחרונה אך בהחלט ראויה יותר. אך לצד כל אלו יש תכנית אחת, המוצלחת מכולן, שהיא גם נכס חשוב לטלוויזיה הישראלית: "מהצד השני עם גיא זהר".
מדובר בתכנית קצרצרה של 12-15 דקות המשודרת ברצועת הלייט נייט וזוכה לעשרות אלפי צופים בודדים מדי פרק. מי שמוביל אותה הוא גיא זהר, מגיש כריזמטי עם קול רדיופוני, אך מופיעים בה אורחים מגוונים מדי פרק. מטרת התכנית היא לחשוף את הצופים, כשמה, אל הצד השני. מה שקורה מאחורי הסיפורים שמעסיקים את התקשורת הישראלית, העובדות שלא מדברים עליהן.
מדי פרק מגיע זהר חלופה לעמדות שאנחנו שומעים מבוקר עד ערב בערוצים האחרים, מנמק אותה (הוא או אורחיו) ומעניק זווית אחרת ומעניינת למציאות. מעבר לעובדה שמדובר בתוכן מעניין ועשוי טוב, עם אורחים ורבליים וצבעוניים, לתכנית הזאת ולמסרים שהיא מעבירה יש חשיבות עצומה. בזמן שבכל ערוץ מתאמצים למשוך חזק לאידיאולוגיה מסוימת ולשכנע את הצופים שהאמת שלהם היא האמת האמתית, זהר לא נוקט עמדה - הוא רק מציע להסתכל על הדברים מהצד השני.
מהצד השני צילום: כאן 11