הבחירה של חנוך דאום לדבר על אוננות מוצלחת - הוא רק שכח משהו חשוב

בתחילת השבוע הייתי עד לסיטואציה מעניינת שהתרחשה במחלקה שלי במילואים: בחור אחד, חילוני, ניסה לברר את הדעה שלנו, החבר'ה הדתיים-לאומיים, בנושא אוננות. אני בטוח שהוא היה יכול לקבל תשובות טובות, אלא שהשיח מלכתחילה לא היה באווירה הנכונה. השימוש שלו במילים מסוימות ובסגנון דיבור לא ממש הולם גרמו לכל הדתיים - מבלי לאותת אחד לשני - לסיים את השיחה. האמינו לי, אין מה לחשוד בחבריי שהם לא מעוניינים לפתוח נושאים רגישים, אלא רק שצריך למצוא את הקרקע הנכונה עבור דיונים מהסוג הזה.

בפרק האחרון בסדרה של חנוך דאום קרה דבר דומה: דאום ומשפחתו נאלצים להעביר לילה בישיבה התיכונית שבה למד חנוך, הפעם כשהוא כבן 50. עלילת הפרק נסובה סביב היחס שמקבל חנוך בעקבות פרסום הספר הראשון שלו בקריירה, "אלוהים לא מרשה", בו הוא עסק בביקורת על תרבות הפנימייה בציבור הדתי לאומי ובתוכה היחס של הרבנים והמחנכים לאוננות ולפורנו. כתוצאה מכך חנוך נמחק מתמונת המחזור שתלויה במסדרונות בית הספר, שמו שונה ל"חמור דאום" וראש הישיבה מפגין כלפיו עצבים.

דיון על אוננות יכול להיות מוצלח, אבל לא ככה

באחת הסצנות נחשף הצופה לרגעים בהם הרב מטיף נגד אוננות לתלמידים שלו. היחס של הרב (אלי גורנשטיין) כלפי התלמידים הוא חסר חמלה ונוקשה מאוד. בסוף השיעור חנוך הצעיר רוצה לגשת אל הרב ולשתף אותו באופן אישי על ההתמודדות שלו עם הנושא הרגיש, אך נתקל בקשיחות ובקרירות שלא מתאימה לנושא עדין כזה.

פתיחת הדיון על אוננות אצל גברים היא חשובה ויכולה להיות מוצלחת. כבר ראינו את זה בעבר לפני מספר שנים כשהנושא עלה לדיון מגזרי בזכות פוסט של הרב אברהם סתיו, וגרם לר"מים בישיבות תיכוניות להתחיל לדבר בצורה אחרת. בפעם אחרת פוסט אמיץ של הרב אילעאי עופרן דווקא עסק בהתמודדות הזו אצל גברים נשואים, הפודקאסט של מיכל פרינס והדוגמאות עוד רבות.

מה שיכול להפוך לשיח מהותי במגזר הדתי - יכול לגרור שיח בוטה וגס בקרב החילונים

אלא שדאום, בספרו הראשון כמו גם בסדרה, לא השתדל להשאיר את הדיון בגבולות המגזר. כשהנושא פורץ לציבור הכללי, במקום לשמוח ולהיות קשוב להפריה שהוא יביא לעולם אני חש כיווץ וחושש להיראות רע מאוד. הסצנה המכוננת של הרב שנוזף בתלמידים היא אכן סיטואציה שקרתה בעבר לכל נער שלמד בישיבה תיכונית וראוי לדבר עליה. אי אפשר לגדול בציבור הסרוג מבלי לראות את השיחה הזאת ולהצטמרר ואני מקווה ומתפלל שיחול שינוי בנושא, שינוי שכבר התחיל ואפשר לראות אותו בעיניים.

אך עד כמה שהבחור הדתי שיצפה בפרק יצטמרר, כך חילוני שיצפה בפרק יצחקק. מה שעבורנו הוא דיון חשוב, עבור אחרים יכול להיות כר פורה לגידופים ובדיחות. נושא רגיש שדורש דיון עם כפפות של משי שיוביל עם הרבה אומץ לשינוי עמוק ומהותי, יכול לגרור מאחרים שיח בוטה וגס. אם כן חנוך, בבקשה, בוא נשמור את הדיון הזה בתוך המגזר.