גילוי נאות: "בואו לאכול איתי" של כאן 11 היא התכנית האהובה עליי בטלוויזיה. היא משלבת את כל מה שטוב - אנשים הזויים, טראש, אוכל וקריינות של שי אביבי. בכל פעם מחדש אני בטוחה שהמלהקים לא יצליחו להפתיע אותי יותר, הרי כבר ראינו הכל, אבל אז הם שולפים מהכובע בחור שמלקט אוכל מפחי זבל, זקנה עם דעות פרובוקטיביות, טבעונית שגרה ביער ועשירה מפונקת שגרה ביאכטה.
את כל מה שקשת 12 מציעה לנו כבר קיבלנו
השבוע קשת 12 השיקה את "המטבח המנצח", עוד תכנית שמשלבת בין אוכל, אירוח ויכולות חברתיות, אלא שההבדל בין השתיים ברור מהרגע הראשון: האחת מציעה לנו סלבס, השנייה הופכת אנונימיים לכאלו. המטבח המנצח רק התחילה וכבר שידרה לנו ויכוח בין חיים לוינסון לפאולה רוזנברג, דיון לגבי ההנקה של מעיין אדם ווידויים אישיים של ליאור וספיר נרקיס. אלא שאת כל אלו כבר ראינו: אנחנו רגילים לאמירות הפרובוקטיביות של עיתונאי הארץ, מודעים לעמדותיה של מעיין אדם באינסטגרם ולא מופתעים מאף אמירה פמיניסטית של פאולה. כך שבסופו של דבר, את כל מה שקשת 12 מציעה לנו, כבר קיבלנו.
בניגוד מוחלט, "בואו לאכול איתי" מציעה את ההפך בדיוק. מתי עוד יצא לכם להיכנס לתוך בית חרדי בלב הקהילה בבית שמש? באיזו תכנית תוכלו לצפות במפגש בין רפתן לאיש עסקים מצליח? כאן 11 מצליחה להביא למסך את כל הקצוות, את האנשים שלא סביר שתפגשו ביום-יום שלכם, ולהפגיש אותם יחד לארוחה מטורללת. כל מילה שנאמרת בארוחה הופכת למגוון ממים ברשתות החברתיות, ולא הייתה יכולה להיאמר באף סיטואציה אחרת.
בואו לאכול איתי, כאן 11 צילום: כאן 11
שבענו מסערות תקשורתיות סביב אושיות רשת
הבעיה של "המטבח המנצח" היא שבכל הנוגע לסלבס כבר ראינו הכל. כל תכנית ריאליטי טובה כבר מזמן הפכה לספיישל VIP, ובכל פיסת מסך דוחפים לנו את אילנית לוי ולי בירן. שבענו מסערות תקשורתיות סביב אושיות רשת, שמענו כבר כל מידע רכילותי על מערכות היחסים של זמרי הארץ, עכשיו אנחנו רוצים לראות משהו אחר. משהו שונה. הגדולה של "בואו לאכול איתי" היא היכולת לקחת אנשים אנונימיים לחלוטין ולהפוך אותם לשיחת היום, כשלא מעט מהם מצליחים גם למנף את ההצלחה הלאה.
אני רק רוצה טראש טהור וטוב
אין ספק שרמת הבישול בתכנית של קשת תהיה, ברוב המקרים, גבוהה בהרבה מזו של התכנית המתחרה, אך לא לשם כך התכנסנו. שני הערוצים כבר הבינו היטב שתכניות הבישול הללו הן בעיקר תכניות אירוח, ולכן היכולות במטבח הן לא הפרמטר עליו המלהקים שמים דגש, אלא רמת הטרלול של המתמודדים.
כשאני מסיימת יום עבודה ארוך ומגיעה הביתה מותשת, אין לי כוח לשמוע את דעתו של חיים לוינסון על תכנית הבוקר של קשת או את רגשותיה של מעיין אדם לגבי לידת בתה הבכורה, אני רק רוצה להתרווח על הספה עם קערת קורנפלקס עם חלב ולקבל טראש טהור וטוב, ויכוחים סוערים על נושאים לגמרי לא מהותיים, דמויות שהיום הן כוכבות על המסך ומחר סביר להניח שלא אשמע עליהן יותר. אם כל זה בא ליד מנות אוכל מוזרות וקריינות משעשעת - קניתם אותי לגמרי.