מטיילים בפסח: כל מה שאתם צריכים לדעת על המותר והאסור בשמיטה

האביב והפריחה קוראים למטיילים הרבים לצאת אל השטח וליהנות מפלאי הבריאה. בשנת השמיטה המפגש עם הטבע מחייב אותנו בתשומת לב להלכות שמיטה, בהן רבים אינם נפגשים ביום יום | לצורך כך אספנו את ההלכות בהן אתם עלולים להיתקל בטיול

הרב יצחק דביר 13/04/22 18:45 יב בניסן התשפב

מטיילים בפסח: כל מה שאתם צריכים לדעת על המותר והאסור בשמיטה
מטיילים בגולן, צילום: Michael Giladi/Flash90

בשנת השמיטה המפגש עם הטבע מחייב אותנו בתשומת לב להלכות שמיטה, בהן רבים אינם נפגשים ביום יום. לצורך כך אספנו את ההלכות בהן אתם עלולים להיתקל בטיול שלכם. 

א. קטיף מעצי פרי – על אף שבשמיטה כל הפירות הפקר, אין לקטוף בימינו ממטעים מסודרים בלא רשות מבעל הבית, מפני שרבים מבצעים היתר מכירה ובכך מפקיעים מהם דיני שמיטה. 
עצי פרי הגדלים פרא בשטח הפתוח הם הפקר ומותר לקטוף מהם. חלק מהפירות המצויים על העצים כיום כבר קדושים בקדושת שביעית, כגון: לימונים (בשלים), אפרסק, שסק, נקטרינה, גודגדן, דובדבן, משמש, שזיף, ותאנה.
מפירות אלו יש לקטוף רק כמות קטנה שמיועדת לשימוש משפחתי בזמן קצר (כשבוע), ולנהוג בפירות הנקטפים בקדושה. את הפירות הגדלים באופן זה אין צורך לעשר (גם אם מדובר בפירות שישי) מפני שהפקר אינו חייב במעשר.

ב. קטיף תיירותי – ישנם אתרים שמציעים לציבור כפעילות חווייתית לבוא ולקטוף בעצמם מן הפירות. בשנת השמיטה אין לבצע קטיף כזה אלא במקומות שמחזיקים באישור היתר מכירה בתוקף. מפירות אלו יש לעשר ללא ברכה.

ג. השקיה – השקית צמחים בשמיטה מותרת רק כאשר הצמח זקוק לכך כדי לשרוד, צמחים הגדלים בטבע בדרך כלל מסתדרים גם ללא תוספת השקיה ואין להשקותם. לכן, אם נותרו לנו מים בבקבוק אין לשפוך אותם על הצמח או על שורשיו כדי להשקותו. אולם כאשר עושים זאת שלא בכוונה, כגון כאשר נוטלים ידים, או אם עושים צרכים בשטח, אין צורך לחשוש לכך. לדוגמה: מותר ליטול ידיים על גבי דשא.

ד. דשן אורגני – דישון הוא מהמלאכות האסורות בשמיטה, אולם דישון כאשר עושה זאת באופן אקראי ובלא כוונה הדבר איננו אסור. ולכן מותר לעשות את צרכיו באדמה, או לזרוק קליפות בשטח הפתוח שלא בכוונה לזבל. הדבר מותר אפילו אם מדובר בגרעיני פירות מפני שקרוב לוודאי שהם כלל לא יקלטו באדמה באופן זה. ויש מחמירים בכך. 

ה. חורש – אסור לחרוש את האדמה בשמיטה, הדבר אמור כאשר החרישה מיועדת להטבת הצמחים או הכנת הקרקע לזריעה, אך יישור הקרקע לצרכים אחרים מותר. ולכן מותר ליישר קרקע לצורך הקמת אוהל, או לחפור בור לעשיית צרכים. במקרים אלו יש לבצע את הדבר באופן שניכר לכל שאין כוונתו לזריעה, לדוגמה: כאשר האהל או נייר הטואלט מונחים בצדו בעת יישור הקרקע. כמו כן את האדמה שנוטלים מן הבור או מהשטח שמיישרים אין לפזר באופן שווה על גבי הקרקע, אלא להותיר בערימה.

ו. הנאה מצמחי בר – צמחים שהחלו לגדול בשמיטה אסורים באיסור ספיחין, אולם ישנם מספר מקרים שבהם איסור ספיחין איננו קיים: 

  • איסור ספיחין קיים רק לגבי מינים חג שנתיים, ולא לגבי מינים רב שנתיים.
  • חכמים גזרו את האיסור דווקא על גבי מינים שרגילים לגדל אותם, אך לא בצמחי בר, כגון: חמציצים, חוביזה וכדומה. הדבר נכון גם לגבי מינים שרגילים לגדל למאכל בהמה.
  • גם אם מצאתם בשטח מין מתורבת שצמח מאליו (כגון: עלי תבלין וכדו'), אכילתו מותרת אם המקום שבו גדל איננו ראוי לזריעה, כגון מדרון תלול. 
  • באזורי הנגב (דרומית למצפה רמון ומערבית לקו אשקלון) איסור ספיחין איננו קיים.

בכל המקרים הללו יש לשמור על קדושת השביעית של הצמח, להשתמש בו כפי השימוש המקובל, ולא להשחיתו. כמו כן, יש לשים לב כמובן גם לאיסור החרקים המצויים במינים אלו, מי שאיננו מומחה בזיהוי החרקים יכול להנות מטעמם של הצמחים על ידי שימוש במסננת צפופה.

 

הרב יצחק דביר הוא רב במכון התורה והארץ.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר