שאלה
היי, אני תלמידה בכיתה י״ב והייתה לי שנה מאוד מאוד קשוחה מבחינה נפשית וחברתית.
היו לי רצף של אכזבות מאנשים שמאוד היו קרובים אליי וזה הגיע לשיא שנפגעתי מחברה שהייתה ממש כמו אחותי, ממש כמו משפחה.
כל השנה הזו ניסתי לחזק את עצמי. ניסיתי ולהגיד שהכל לטובה שרע בטוח לא יצא מזה ושהכל יסתדר.
בגדול, המצב די אותו דבר. אני אומנם מרגישה יותר טוב, אבל עדיין מרגישה הרבה פעמים עצובה ומיואשת מאוד.
היו לי ציפיות שונות לשנה הזו, התפללתי הרבה וקיוויתי שמשהו ישתנה. הגענו לסוף שנה ואני רק מחכה לסיים שם וללכת כי ממש לא טוב לי בבית ספר ובסביבה הזו.
מרגישה מותשת רגשית, מתפקדת ב״ה בחוץ. אבל בפנים קשוח לי מאוד, ואין לי באמת כוח לעשות משהו.
איך אפשר להישאר באמונה ולצאת מזה? אני עושה כל מה שאפשר, לא נשארת חסרת מעש ומשתדלת לא לשמור לעצמי את מה שאני מרגישה. ועדיין, קשוח לי מאוד ולא רואה איך מצב כזה יכול להסתדר בכלל.
תשובה
שלום יקרה!
טוב עשית שפנית וששיתפת! בעז"ה נחזיק את זה יחד, ויצא מזה אור גדול!
כאב לי לשמוע על השנה שעברת.
באמת, כפי שציפית, שנת כיתה י"ב היא שנה מיוחדת, אך גם רגישה ומשמעותית מהמון בחינות.
אכזבות – בייחוד מאנשים קרובים - זה מאד מאד מאד פוגע.
וצירוף של שניהם – מטלטל...
ההתמודדות שלך מעוררת הערכה ממש! החיזוק באמונה שהכל לטובה, החשיבה החיובית שבסוף הכל יסתדר, העשייה במקום התקרבנות והסתגרות, שיתוף הרגשות – כולם מבטאים את האישיות העוצמתית שאת ואת המידות הטובות שסיגלת לעצמך! אשרייך!
אז איך לא ליפול לייאוש? ואיך אפשר להישאר באמונה ולצאת מזה?
ייאוש (בשונה מכאב או צער) – הוא רק כלפי משהו שאנחנו עדיין מחזיקים תקווה לגביו, שאנחנו מאמינים שהוא קיים. (אם כלי נפל ונשבר אנחנו עלולים להצטער על אובדנו אבל לא נחוש יאוש, שהרי אין לנו ציפיה שהוא יאסוף את עצמו ויחזור להיות שלם..).
הרגשת הייאוש שאת חווה מעידה על כך שמאחורי הכאב והאכזבה - אכן מחכה לך משהו טוב בעז"ה, כפי שציפית מראש בתחילת השנה.
רוצה לא ליפול לייאוש?! יצר הרע מושך אותנו שוב ושוב ליפול ליאוש ולעצבות, ועלינו להשיב לו שוב ושוב.
אז בכל פעם שאת חווה ייאוש תזכירי לעצמך את המחשבה הזו. 'תעני' ליאוש. לאט לאט הרע יחלש והטוב יתגבר.
איך אפשר להישאר באמונה ולצאת מזה?
שמחה לבשר לך ש א ת *כבר באמונה* ! ! אבל חכי רגע.. יש המשך להסבר :)
הנשמה שבכל יהודי קיימת תמיד ומשפיעה בתוכו אמונה, טוב, חוסן, יכולת ועוד.
תראי איך בתוך הקושי המתמשך שעברת - בחרת טוב!! זה מגיע מהאמונה שכבר חיה בך!
(אופן ההתמודדות שלך עד כה - לא מובן מאליו.. יכלת לבחור אחרת: להאשים, להתקרבן, לנקום, 'לפצות' את עצמך על הסבל והכאב באופנים לא טובים.. ובכל זאת בחרת בטוב! )
ועכשיו – שימי לב.. הנקודה הכי חשובה ❣️
האמונה היא שכלית, באה ממקור עליון וגבוה, מתבטאת בתובנות ובמחשבות, היא קבועה ויציבה ולעולם נשארת בטהרתה. אבל הלב – זה כבר סיפור אחר.. הלב הוא משכן הרגשות, ומושפע מחוויות החיים. אנחנו חווים את החיים דרך הלב ומנהיגים אותם דרך הנשמה.
לכן כשחווים כאב נפשי, עוד לפני ש'מדברים אמונה' - צריכים לתת ללב 'עזרה ראשונה נפשית' – חמלה, הבנה, הקשבה, עידוד ותמיכה. 'העזרה הראשונה' יכולה להימשך גם זמן רב והמטרה היא פריקת הכאב. כמו שכשיש פצע עם מוגלה – צריך לנקז אותו ורק אחר כך הוא מתחיל להתרפא ולהתחזק מהאמונה.
את משתדלת מאד להמשיך ולתפקד כרגיל, אך המשא הכבד בתוך ליבך – מתיש. ובצדק. זה הזמן לפרוק אותו.
פריקת הכאב יכולה להיות מול עצמך (פשוט להקשיב לעצמך, לספר לעצמך שוב ושוב מה ארע ואיך הרגשת ואפילו לכתוב זאת לעצמך) או מול מישהו (הורה, בן משפחה, חברה טובה ודיסקרטית).
לפעמים שווה להקדיש לעצמך ולשוחח עם אשת מקצוע. ביחד איתה תוכלי לבחון את מה שקרה, את הרגשתך ורצונותיך, לראות את הכל מזוית חדשה ולצאת מזה משוחררת יותר, שמחה יותר, והכי חשוב – יותר קרובה לה'! ואני אומרת את זה מנסיון אישי.
כמובן, שאם תרצי, את יכולה לשתף ולדבר איתנו בטלפון 8298* או בווצאפ 0533569263.
מוזמנת להמשיך ולשתף!
מברכת אותך מכל הלב – בהצלחה!
עדיה.