שאלה
שלום וברכה, נתקלתי בשאלה הזו, חשבתי עליה.. ולא מצאתי תשובה. למה אנו מברכים לפני הרבה פעולות ״ וציוונו״ ( בשם ד׳) נניח בהדלקת נרות חנוכה או שבת , הרי הקב״ה לא ציווה אותנו ישירות על הדלקת הנרות. נניח בחנוכה היה הנס והייתה גאולה ונושענו.. אז מדוע ״וציוונו להדליק נר חנוכה״? ועל אותו משקל ציוויים אחרים( שבת, נטילה, סוכה ועוד הרבה). תודה מראש על התשובה.
תשובה
שלום וברכה!
הגמרא במסכת שבת דף כא שואלת את שאלתך: "והיכן ציוונו"? ומסביר רש"י במקום: "והיכן ציוונו. הא לאו דאורייתא היא, אלא מדבריהם", ומיישבת: "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" כלומר כאשר חכמים ציוונו זה לא על דעתם אלא על דעת הקב"ה, מעין שלוחי רחמנא לתקן תקנות וחוקים, על כן "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו..." לא אמור דוקא על מצוה זו או אחרת אלא על החובה לשמוע בקול חכמים.
בשורות טובות
אברהם קריספין
רב קהילה בישוב אדם