שאלה
ברצוני לשאול דעת תורה לגבי תשלום פיצויים לעובדת שהתפטרה. מבחינת החוק לא בטוח שעלי לשלם לה פיצויים מכל מיני סיבות שלא אפרט כרגע.
מה שמטריד אותי הוא, האם עלי להתעקש ולתת לה לתבוע אותי? או לוותר ולשלם לה למרות שלא לכל הדעות אני חייבת? הסכום אינו סכום קטן אבל אוכל לעמוד בו.
ההתנהגות שלה ושל בעלה בתהליך עזיבת העבודה היה לא נעים ולא מתחשב ואף גרם לי נזקים בעסק. ויש לי תחושה שלא בא לי לשלם לה כי אני כועסת. ואולי עלי לפעול לפנים משורת הדין כפי שאני משתדלת בדרך כלל. ואם יש באפשרותי לשלם, וישנה אפשרות שהיא צודקת ומגיע לה - אז לשלם ולא להתעקש על קטנות.
האם ישנה דעת תורה חד משמעית בנושא זה?
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
שאלתך מראה על רוחב דעת והתחשבות באחרים.
על פי ההלכה מה שחייבים בפצוי פיטורים על פי חוק חייבים גם על פי דין תורה (אלא במקרים יוצאי דופן) אבל באופן כללי אם החוק מחייב ז"א שזה מנהג המדינה ויש חובה לעשות כן. אולם אם זה מקרה חד פעמי ונידח אין בו מנהג מדינה ופטורים מלשלם.
באופן כללי ההלכה רוצה שבתשלומי שכר ילכו בדרך טובים לפנים משורת הדין.
נראה שכיוון וההגררות לבתי דין ומשפט הוא ארוך ומייגע, ואם אפשר להגיע לפשרה עדיף. שהרי התורה רוצה שנעשה פשרות.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון