שאלה
שלום לכבוד הרב,
ברצוננו לבקש את עמדת הרב במקרה הבא:
לפני שנה צירפנו את ביתנו בת העשרה חודשים (אז) למשפחתון עם עוד 7 ילדים. בממוצע, בכל חודש בתקופה שביתנו שהתה במשפחתון, היא "בילתה" שבועיים בבית עם חום וקוצר נשימה שכנראה נבעו מהעובדה שהיא ילדה רגישה ומכך שהיו הרבה ילדים במשפחתון. בכל התקופה בה ביתנו היתה במשפחתון הגננת לא הפנתה את תשומת ליבנו לכך שביתנו אינה מתאימה בשלב זה למסגרת כזו. מי שהפנה את תשומת ליבנו לכך היו רופאי חדר מיון אליו הגענו מספר פעמים במשך התקופה, אשר אמרו לנו שלא בטוח שזה יעזור, אך כדאי להוציא את הילדה מהמשפחתון.
בתחילת חודש אפריל ביתנו חלתה שוב, ולכן לא הלכה למשפחתון. לאחר מקרה זה, החלטנו שאנו מוציאים אותה מהמשפחתון, כך שבחודש אפריל היא לא הגיע כלל למשפחתון. לגננת הודענו על כך ברביעי או בחמישי לאפריל. לאחר פסח ביתנו הצטרפה למסגרת הרבה יותר אישית וקטנה (3-4 ילדים). לצערנו היא עדיין היתה רגישה ולכן חלתה מידי זמן, אך לא בתדירויות שהיו במשפחתון הקודם.
בשיחה בה הודענו כי אנו מוציאים את ביתנו מהמשפחתון, טענה הגננת כי אנו צריכים לשלם על חודש אפריל כיוון שלא הודענו לה על כך מראש. היא טענה שחתמנו על חוזה הכולל את דרישה זו. אנו לא חתמנו מעולם על דרישה כזו. כשביקשנו לראות את החוזה הנ"ל היא טענה שאין לה אותו וזה לא משנה מכיוון שכך מקובל בכל המשפחתונים ולכן אנו צריכים לשלם לה על כך. לאחר מספר התכתבויות במיילים, הנושא דעך ולא שמענו מימנה. לפני מספר ימים קיבלנו מייל נוסף בו היא מבקשת שנעביר לה שיק עם הסכום המבוקש, לו היא הוסיפה "לאחר התייעצות עם עו"ד" סכום נוסף אותו אנחנו צריכים לשלם לה על פיצויים לחופשת הקיץ.
שאלתנו לרב היא כיצד עלינו לנהוג. מבחינתנו, מכיוון שאין לנו חוזה חתום, אנו לא צריכים לשלם, אך אנו רוצים לדעת איך לדעתו של הרב אנו צריכים לנהוג. אנחנו מצטערים על אורכה של השאלה.
תודה רבה
חיים
תשובה
שלום וברכה
קשה לענות על שאלה הנוגעת לדיני ממונות בלי לשמוע את שני הצדדים.
עקרונות ההלכה הם אלה: הדבר הראשון המחייב הוא מה שסוכם בין הצדדים. אם אין לה הוכחה כי אכן כך סוכם – אי אפשר לתבוע תשלום על בסיס זה. אם היא תוכיח כי אכן כך כתוב בחוזה – דומה שאתה צריכים לשלם את הכל.
אם אין חוזה – העיקרון השני בהלכה הוא תשלום לאור מה שמקובל בענף. איני יודע מה מקובל בענף לפרטי פרטים, אך בדרך כלל כן מקובל שמשלמים אם לא מודיעים מראש, שכן הדבר גורם לה הפסד שהרי היא לא יכולה לקבל ילד אחר.
ברם, יש גם צדדים לטובתכם – הן העובדה שהיא לא הפנתה את תשומת לבכם, והן העובדה שיש טעם לפגם בבקשת תשלום על חופשת הקיץ.
מה שעושים במצב כזה הוא פשרה. או שאתם תציעו לה פשרה, ואם אתם פוחדים שמא הצעת הפשרה תהיה כבר הודאה מצדכם, הולכים לאדם שלישי שיפשר, בלי עו"ד ובלי כל הנספחים. זה המקום להציע לגננת ללכת לבית דין לענייני ממונות שפועל על פי ההלכה, או לרב המקומי, שהם פועלים מכוח חוק הבוררות, ולסגור את העניין.
כל טוב ושנה טובה