שאלה
כתב הרמב"ם בהלכות תשובה ב',ה' שעל עבירות שבין אדם לחבירו צריך לפרסם לרבים במה חטא, משא"כ בעבירות שבין אדם למקום. שאלתי היא:
1. מהי המציאות שבה אדם צריך לפרסם חטאיו כשפגע בחבירו? האם צריך ללכת ולספר לכל המכרים שלנו על המעשה? האם רק למי ששואל?
2. עד כמה צריך לפרט את המקרים בהם נעשה החטא, הרי ישנם מצבים רבים בהם ישנה מערכת יחסים בין שני בני אדם וקורה בתוכה - גם ללא כוונה רעה - שאנשים נפגעים. האם גם אז צריך לספר את החטא ואז אוליי טוב להרחיב את רמת הקשר כדי שיובן המעשה? למעשה יש כאן גם בעיה כיוון שיש חשש שיחשבו דברים לא נכונים אם לא יתואר המעשה בתוך הקונטקסט המלא שלו...
3.האם לאחר שהחבר סלח יש צורך עדיין לספר? במקרה שלי היה לי קשר עמוק עם בחורה לצורך נישואין שבסיומו היא הרגישה שפגעתי בה וזה ציער אותי מאד. ביקשתי את סליחתה כמה פעמים והיא מסרה את מחילתה, אך אני לא יודע אם יש עדיין צורך בפרסום העניין ע"מ לשוב בתשובה שלימה.
בברכת שנה טובה ומתוקה ושנזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו.
תשובה
בע"ה
שלום רב,
אין צורך לפרסם ברבים, אלא לבקש מחילה ממי שנפגע, ומה שכתוב ברמב"ם הוא "שבח גדול".
ועיין במפרשים שם שמסבירים שהענין הוא שחטא שנעשה בפרסום או שקיבל פרסום, אפילו שהנפגע הישיר היה אדם אחד - צריך לפרסם גם את התשובה .
מעין מה שקורה היום בפרסום בעתון, שמי שפרסמו שחטא דורש ובצדק מהמערכת שיפרסמו את ההתנצלות באותו עמוד ובאותו גודל כשמתברר שלא היו דברים מעולם.
ועוד מפרשים שם, שהמצוה לפרסם היא כדי שימחל לו חבירו, כלומר אין ענין בפרסום מצד עצמו, אלא אם זה יעזור לחבירו למחול לו, כי יראה שההוא באמת שב בתשובה, והראיה שהוא כבר לא מסתיר את הענין, ומשמע מכאן, שאם הוא סלח לו כבר בלב שלם, אין בכלל צורך וענין לפרסם.
2. מופיע בשו"ע שאם יש חשש שמי שנפגע ייפגע עוד יותר מכך שאתה עכשיו אומר לו שפגעת בו, אז לא צריך לבקש ממנו מחילה, מכך ניתן להבין שגם במקרה שתיארת אם יש חשש שהדברים לא יובנו נכון - אין צורך לפרסם.
3. טוב שפייסת אותה, ואם היא אכן התפייסה -תשכח מהענין. לפי מה שכתבנו קודם, ברור שאין ענין לפרסם את הדברים.
בברכה, אליעזר