שאלה
שלום רב, אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי להבין את עניין תרומות ומעשרות בזמן שבית המקדש קיים וכהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם.
אם יש לי מאה תפוחים, קודם כל אני מפריש תרומה לכהן ונותן לו שתיים וחצי לכהן (שזה "עין יפה" אחד חלקי ארבעים, למרות שתרומה מאמדים ולא שוקלים או מודדים, או נותנים חצי שירקיב אח"כ, אבל זה רק לצורך ההבנה אני נוקט במספרים מחושבים.)
עוד עשרה תפוחים ללוי, ועוד עשרה תפוחים בשבילי לאכול בירושלים בקדושה וטהרה, ובשנה השלישית והשישית העשרה תפוחים האלה אני נותן לעני.
זאת אומרת שנשארים לי בבית מתוך המאה תפוחים שבעים ושבעה וחצי תפוחים.
זאת השאלה הראשונה שלי, האם החשבון שלי נכון, האם הבנתי נכון.
השאלה השניה שלי היא, שצריך להפריש תרומות ומעשרות מ"ראשית דגנך" וכו',
אז אם יש לי עץ תפוחים שהפירות שלו הרי מבשילים כמה פעמים בעונת הקטיף, ומכיון שאי אפשר להפריש מן התלוש על המחובר וכן הלאה, איך היו נוהגים? שכל פעם שקוטפים את הפירות צריך לתת עוד פעם תרומות ומעשרות, ושוב צריך לעלות לירושלים? יוצא אם כך שצריך לעלות לירושלים הרבה מאוד פעמים, בערך כל חודש.
האם ראשית דגנך פוטר את כל העונה? אבל מצד שני כתוב שאי אפשר לפטור את המחובר מן התלוש? אז איך היו עושים?
אשמח מאוד לקבל את תשובתך, תודה רבה מראש.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
החישוב שלך הוא באופן עקרוני נכון, יש בו טעות קטנה לעניין המעשרות.
ברשותי 100 תפוחי טבל.
2.5 תפוחים תרומה גדולה (1/40 עין יפה).
נשארו 97.5 תפוחי טבל
9.75 מעשר ראשון (1/10) ניתן ללוי, מתוך כך הלוי נותן לכהן 1/10 שהם 0.975 תפוח.
נשארו 87.75 תפוחים הטבולים למעשר שני.
מפריש 8.775 של תפוח כמעשר שני או מעשר עני.
נשארו 78.975 תפוחי חולין לאכילה רגילה בביתו, את המעשר שני אוכלים בירושלים. כך שבעצם הוא אוכל 87.75 תפוחים, אלא שמעשר שני איננו יכול לאכול כעת אלא כשיעלה לירושלים, אבל הוא יכול לקחת את התפוחים ולחללם על כסף עד שיעלה ברגלים לירושלים ואז יקנה בכסף דברי אכילה בירושלים. בשנות ג,ו נותנים במקום מעשר שני מעשר עני, ואז באמת הבעלים אוכלים רק 78.975 תפוחים.
ההפרשה מתבצעת כל קטיף שקוטפים מהעץ הוא מחילת העונה, אלא קטף אדם קילו צריך להפריש על פי היחס שנכתב לעיל.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון.