תקועה..לא לפה ולא לפה..

אהלן

מדהים כמה שזה נכון ודווקא אלו שיש להם הכי הרבה מודעות, חיים בסרטים וחושבים שאין להם כלום.

אני יכול עכשיו ברגע זה, לספר לך על מאות אנשים שאני מכיר שאין להם (ואני בספק אם זה ישתנה בקרוב) רבע מהמודעות העצמית שיש לך והם חושבים שהחיים שלהם דבש.

הנערים והנערות האלו לא ממש חושבים על התקדמות רוחנית או להיות אנשים יותר טובים וגם הראש שלהם עסוק באלף דברים אחרים מלבד איך להתפלל ממקום גבוה יותר

והנה את באה לנו משום מקום וכותבת שאת מיואשת מעצמך והכי גרוע:

"אבל פשוט לא הולך לי! כל מה שאני רוצה לשנות נשאר אותו דבר. לפי התחושה שלי אני אמות בדיוק כמו שנולדתי, בלי לשנות או להשאיר כלום(זה נשמע רע,אבל זה באמת נכון)".

יודעת מה הדבר הראשון שחשבתי עליו איך שסיימתי לקרוא את השורה הזו?

על המקרה המפורסם של ה´חפץ חיים´ שהגיע לעיר אחת ואף אחד עדיין לא הכיר אותו.

באחת השבתות בבית הכנסת, הוא שאל איזה יהודי אחד למה הגיעו כל כך הרבה אנשים פתאום לבית הכנסת?

אמר לו היהודי: מה זאת אומרת למה? יש כאן הרצאה של החפץ חיים, אחד האנשים היותר גדולים של הדור
שמע את זה החפץ חייים ונבהל ממה שאמר עליו היהודי

ומיד ענה לו:

אל תאמין לכל מה שאומרים עליך על החפץ חיים. לא בטוח שהוא באמת גדול
מיד התרגז היהודי על החפץ חיים והביא לו סטירה!
"איך אתה לא מתבייש לדבר ככה על גדול הדור!" בלי לדעת כמובן שהרגע הוא סתר ל...גדול הדור.

אחר כך כשהתחילה השיחה, ראה היהודי לתדהמתו שהבן אדם שהוא הרגע סטר לו זה לא אחר מאשר החפץ חיים בעצמו!
מיד ניגש אליו כולו רועד וביקש מחילה.

ענה לו החפץ חיים: ממך למדתי, שאסור לדבר לשון הרע אפילו על עצמך.

אז כדאי שגם את תקחי את הכלל הזה ותשתדלי מעכשיו להרגיע עם הביקורת הגדולה שיש לך על עצמך.
ביקורת עצמית היא כמו מלח: שהיא באה במינון היא עוזרת ומביאה טעם, שהיא באה יותר מידי היא מסוגלת להרוס הכול ולהוליד עצבות ודינים.

את יודעת שקשה לך? כבר עשית חצי דרך כי כמו שכתבתי יש המון חבר´ה שבאמת אין להם מושג שאין להם מושג.
הקב"ה לא מיואש ממך אז כדאי שגם את תתני לעצמך קצת יותר קרדיט.

לעצם העניין: לא סתם אמר ר´ ישראל סלנטר שיותר קל לסיים את כל הש"ס מאשר לעבוד על מידה אחת.
את רוצה להתקדם בתפילה? מצויין.

לאט לאט. בנחת. בלי לחץ. אנחנו לא מדברים כאן על פסיכומטרי או על בגרות בלשון.
אף אחד לא עומד לך עם סטופר וגם אין כאן גרף של הישגים.

תפילה היא כמו מפל של מים קוצפים, היא אמורה לזרום מתוך הלב, להתחבר איתך ביחד מהמקום הכי פנימי ואמיתי שיש.

שבי ותחשבי מאיזה מקום מגיע בכלל הרצון הזה שלך להתעלות בתפילה?

מזה בכלל תפילה? כמה את מתחברת למילים שאת מוציאה וכמה את מבינה אותם בכלל?

תקחי לדוגמא את תפילת נשמת כל חי:

הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים - כמה אנשים את מכירה אישית שהלכו לישון וכבר לא קמו יותר?

רק אתמול שמענו על הפיגוע בבולגריה, מי מחליט על כל הדברים האלו ומה זה בכלל חיים?

וככה תחשבי לאט לאט מילה מילה עד שתרגישי שאת באמת מצליחה להתחבר לכל העניין הזה של התפילה.

כן כדאי לך לקחת לנסות ולעלות על הכתב את כל השלבים האלו שאת מרגישה שאת עושה בעבודת ה´:

זה גם תוכלי לעקוב ולראות לא מצד הלחץ וההספק אלא מצד זה שזה יעשה לך יותר סדר בראש.

קחי אפילו מסילת ישרים ותתחילי ללמוד לאט את כל המידות שהרמח"ל מדבר עליהם. אחר כך תלמדי את זה יותר לעומק עד שתרגישי שאת באמת מצליחה לחיות את עבודת ה´ הפרטית שלך.

בלי דינים, בלי תסכולים, רק עם שמחה אמיתית שתבעיר לך את האנרגיות החיוביות שיטביעו לך את כל המחשבות השליליות שיש לך.

לגבי הרגישות שלך:

לא מכיר את המורה שלך מכיתה א´, אבל אני יודע שיש להרבה יותר אנשים משאת חושבת את ה´בעיה´ שלך.
חלק רגישים יותר, חלק פחות וזה בסדר גמור. אנשים חיים עם זה יופי.

מה שכן, לפעמים רגישות יתר קשורה גם בעניינים של דימוי עצמי וכמה את מחזיקה מעצמך וכמה מאחרים.

אם הרב של האולפנה יצעק עלייך זה מן הסתם יותר ישפיע עלייך מאשר החתול של השכנה של סבתא שלך, כי את החתול את לא סופרת ממטר, את הרב כך אנחנו מקווים כן.

אז כדאי לך להתעכב קצת על הנקודות שגורמות לתחושות האלו של הרגישות ומאיזה מקום הם מגיעות.

פשוט תקחי מקרה אחד ונסי לפרק אותו.

מישהי אמרה לך משהו ומאוד נפגעת. למה?

כי את מחזיקה ממנה? ואולי את צריכה בכלל להחזיק ממנה פחות

כי זה נכון? לא נכון, אז למה את בכלל נפגעת?

כי תמיד היית נפגעת ממצבים כאלו? אז אולי עכשיו הגיע הזמן להתחיל ולקחת את הגורל שלך בידיים ואת ורק את תחליטי למי את מביאה לפגוע בך ולמי לא.

יכול להיות שבהתחלה זה יראה לך הזוי, אבל תאמיני לי, תתחילי בכיוון הזה ומהר מאוד תגלי על עצמך המון דברים שלא חלמת שתוכלי להגיע אליהם מלכתחילה.

רק טוב, חופש נעים ושבת שלום

אבינועם avinoam811@gmail.com

אתם מוזמנים גם להיכנס בפייסבוק ל´בית מדרש פותחים ראש´ שמתקיים בשיתוף ´חברים מקשיבים´ ואתר ´כיפה´.