תצילו אותי!!!

תשובה:
ראשית כל הריני משתתף בצערך על מות חברך ת.נ.צ.ב.ה. ושלא תדע עוד צער. אם מותו השפיע עליך כל כך, כנראה שהייתם חברים מאוד טובים, והוא חסר לך מאוד. אני מבין לליבך מאוד אח יקר. חז"ל אומרים שגזירה היא על המת שישכחו אותו, והרמב"ן כתב, אבל כל מי שלא בוכה על המת יש בו מידת האכזריות. ב"ה אני רואה שניחנת בטוב לב, ומות חברך לא עוזב אותך. אבל צריך אתה לדעת, עלם חמודות שכמוך, שלא טוב לבכות על המת יותר מידי, זה לא טוב גם למת עצמו, וגם לאדם שבוכה. אין ברירה וחייבים להמשיך הלאה. נסה לחשוב, אילו היה חברך בין החיים, מה הוא היה מעדיף שתעשה? האם לבכות ולהידרדר בקיום מצוות, או אדרבה להתחזק ולנסות להנציח את זכרו?
האם יש איזה דבר שחברך היה ייחודי בו? אם כן כדאי לך לנסות להמשיך את מה שחברך התחיל, ובזה אתה נותן לו חיות, אתה ממשיך את דרכו, ועל זה אמרו חז"ל "צדיקים במיתתם קרויים חיים", כי מעשיהם הטובים והנהגותיהם הטובות ממשיכות להתקיים ע"י הסובבים אותם.
הקושי שלך באיבוד חברך הטוב הוא מובן ומוצדק, אבל חזקה עלינו שהקב"ה לא עושה סתם דברים, יש מנהיג לעולם, גם אם אנו לא מבינים למה. אחת הדרכים להתמודד עם קשיים, היא ללמוד על הנושא. במקרה שלנו הנושא הוא השגחת ה'.נ ההבנה של המורכבות ושל התפיסה הכללית, מקלה בקבלת המציאות גם אם היא קשה. אתה יכול למשל לעיין בספר של הרב אבינר 'משבריך וגליך עלי עברו' על השואה, פרקים א' וב', שם הוא דן בשאלה, איפה ה' היה בשואה? ובעוד נושאים הקשורים לענין.
על כן אחי! התחזק והיה לאיש חיל, חברך לא יחזור לצערנו, אבל הוא רואה את כל מה שאתה עושה, וכנראה שהוא רוצה לראות אותך מתחזק ומתגבר, ממשיך הלאה את דרכו הטובה, מנציח את זכרו, לומד ומתפלל לעילוי נשמתו, ובעזרת ה' בעתיד אולי תקרא את שם בנך בכורך כשמו.



תנוחם מן השמים ולא תדע עוד צער
צוות המשיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
נשמח לתגובה karnei_shomron@intermail.co.il