שאלה
שלום.
קשה לי להתפלל. אני כמעט ולא מתפללת.
אני רוצה להתפלל. מאוד. אבל זה פשוט לא הולך.
אני לא יודעת אם זה מהסיבה שהמילים שהן לא שלי "מגמדות" את מה שאני רוצה להתפלל עליו, או שאני לא מרגישה שאני תלויה רק בה'=ז"א אני לא תמיד מרגישה שהתפילה תעזור לי. מצד שני-בימים שאני כן מצליחה להתפלל-אני מרגישה ממש טוב עם עצמי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות!! זה כאילו יש לי 2 שכבות של הרצון-הרצון הפנימי יותר רוצה להתפלל, והרצון החיצוני איכשהו מבטל את זה.
מה אפשר לעשות?!
הייתה תקופה שהלכתי להתפלל בשדות, אבל בד"כ אין לי איזה מקום כזה פתוח בטבע כדי להתפלל. בטבע אני מצליחה להתפלל, אני מרגישה הכי מחוברת לה' בעולם.
אבל מה קורה כשאני לא בטבע?! רוב הזמן אני במרוצת החיים, אני סטודנטית ואם אני כבר קמה בשעה שאני אספיק להתפלל אז התפילה היא תפילה של 'לצאת ידי חובה' כי אני לא מצליחה להתפלל פה!
הלוואי שתוכל לעזור לי, כי אני באמת רוצה להתפלל...
תשובה
בע"ה
תתפללי, איך שאת רוצה, מהלב, מהבטן, ,במקום ובזמן שטוב לך, העיקר - תתפללי. תהיי בקשר כל הזמן עם ד' יתברך.
ובמקביל - תשתדלי להתפלל גם תפילה שאותה מתפלל כל עם ישראל, התפילה המופיעה בסידורים, שאותה ניסחו חכמינו ז"ל על פי עומק רוח הקודש שהיתה להם, ותראי איך שיווצר קשר הדדי , התפילה הספונטנית תהיה מנוסחת יותר וברורה, והתפילה הקבועה תהיה ביתר התעוררות וכוונה.