שאלה
אני ב"ה עובדת ויוצאת מן הבית בשעה מוקדמת, לכן אני בבוקר מתפללת עד אחרי תפילת שמונה עשרה. את ההמשך- שזה "אשרי", שיר של יום ועלינו לשבח אני מסיימת באוטובוס בישיבה. שאלתי היא האם אני נוהגת כראוי?
תודה רבה
תשובה
שלום רב,
כפי שאני יכול להבין מתוך השאלה, את כבר מבינה שלכתחילה עדיף שאת כל התפילה תתפללי במקום אחד במקום שבו תוכלי להתרכז בתפילה ולא לחלק את התפילה לשניים ולומר חלק באוטובוס בישיבה. כשאת משאירה את סוף התפילה לאוטובוס יש כמה בעיות:
1. אמירת "עלינו לשבח" בישיבה (לגבי שאר הדברים אין בעיה לומר בישיבה). אולי יש עדיפות להשתדל לעמוד בעלינו לשבח אם הדבר אפשרי או אולי לפחות בחלק של "ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים". אם הדבר לא אפשרי אפשר לומר גם בישיבה.
2. תפילה במקום שבו קשה יותר להתרכז. אם את מרגישה שאת מצליחה להתרכז אז אין בעיה ולכן צריך להשתדל הרבה יותר באוטובוס מפני היסח הדעת בתפילה.
3. תפילה במקום שיש בו בעיה של צניעות. לא צריך לפרט יותר מדי בעניין אבל ידוע שבאוטובוסים עלולה להיווצר בעיה של צניעות ובמיוחד בחודשי הקיץ כאשר לחלק מהאנשים (ובמיוחד הנשים) מרגישים שחם להם מדי עם שרוולים. לנשים יש פחות בעיה להתפלל במקום כזה ועדיף להשפיל מבט ולסובב את הראש לכיוונים אחרים.
לדעתי יש עדיפות להמתין עם סוף התפילה עד שתגיעי ליעדך ושם תתפללי בנחת (זאת בהנחה שהדבר אפשרי שם). בכל מקרה, אם את מספיקה את כל התפילה עד סוף תפילת העמידה וכל מה שנשאר לך זה אשרי, ובא לציון, שיר של יום ועלינו לשבח שלרוב לוקח כ-5 דקות בלבד לומר, אולי באמת כדאי לך לשקול לקום 5 דקות מוקדם יותר כדי להספיק ולומר את כל התפילה בבית לפני שאת יוצאת. כך את פותרת את כל הבעיות ואפשר להתפלל בנחת ובמקום שקט יחסית.
אין מדובר פה במטלה שצריך לסיים עד זמן מסוים, אלא בתפילה לבורא עולם. כאשר אנו מבקשים טובה גדולה ממישהו אנו עושים את המיטב ליצור את האווירה הנכונה ומבקשים בצורה הטובה ביותר בלי להילחץ מזמן ובלי לחלק את הבקשה לחלקים מפאת קוצר הזמן. אם הבקשה תדרוש זמן רב אנו נשקיע את כל הזמן הנדרש גם אם הדבר דורש קצת פחות שעות שינה או פגיעה קטנה באכילת בוקר. קל וחומר הדבר כאשר אנו מתפללים לבורא עולם ומודים לו על החיים שנתן לנו ומבקשים ממנו שלל בקשות כדי שייטיב עמנו. כשאנו מתפללים לה' אנו גם מרוממים אותו ומקדישים אותו כחלק מבקשותינו, ולכן גם בקטעים האלה (כדוגמת "ובא לציון" ו"עלינו לשבח") אין להקל יותר מדי ראש ויש להתייחס אליהם במלוא הרצינות.
בברכה,
יהושע, צוות ישיבת הר-עציון