שאלה
שאלתי היא יש ימים שאני ממש משתדל לכוון בתפילה יש ימים כמה שארצה להשתדל התפילה כבר בעל פה אצלי והיות וזה כך אני ממש קורא אותה מהר על אף שאני יודע בעל פה אני מכריח את עצמי לקחת סידור ולקרוא מהסידור אך באמת יש ימים שאני ממש גומר מהר ולפעמים בסוף התפילה אני מתפלא שגמרתי כל כך מהר ושבכלל התפללתי כי זה ממש הולך מהר השאלה שלי האם גם כשאני קורא ברור ומהר מאוד יצאתי לידי חובה על אף שאולי היו קטעים שלא התכוונתי למה שאני קורא ?
יש מצב גם שלפעמים כמה שאני מנסה להתרכז אני ממש לא שם ודווקא באות לי מחשבות טובות בתפילה על עזרה לאחרים ועל ל מיני תוכניות הפה קורא אבל המוח לא שם מה עושים ? תודה וישר כוח על התשובה
תשובה
בסד
שלום רב.
נכון ,תפילה נקראת "[עבודה]"היא עבודה שבלב. היא עבודה קשה ומפרכת .וכמו הגדרת עבודה בפיסיקה "כוח לאורך דרך".כך בתפילה צריך להשקיע כוח לאורך התפילה יש להתאמץ להתרכז ואם חלילה לא ידענו בסוף התפילה שבכלל התפללנו..אז אין להרגיש ריגשות אשם .
אנו יכולים בתפילה הבאה לנסות שוב ושוב.
כל החיים לפננו ,והשם רחום וחנון יודע שכוונתנו באמת לטובה רק שהיצר והמחשבות טורדות את מנוחתנו ודווקא בתפילה באות לנו המחשבות .
הרב "בן איא חי "מציע פיתרון, להחזיק סידור ביד ולהתפלל מתוכו . כמו שכתוב במגילה."[עם הספר ישוב מחשבתו.."]
ויש פתרונות נוספים..
להלכה אין צורך לחזור על התפילה אבל שני פסוקים בלבד ,הם החשובים שמי שלא כיוון בהם חוזר עלהם.
1.שמע ישראל 2. "פותח את ידך .."
בברכה
בברכה