שאלה
כבוד הרב שלום
אני ובעלי נשואים 3 שנים, ברוך השם הקמנו בית ויש לנו כבר שני ילדים.
הכרנו במקום העבודה בו שנינו עדיין עובדים. אנחנו עובדים במרחק רב אחד מהשנייה, אך מדובר באותה חברה. אני דתייה מבית, וכשהכרנו בעלי לא היה דתי. ונישאנו לאור נכונותו להקים בית דתי (היום הוא דתי שומר מצוות ברוך השם).
לפני החתונה הוא היה עובד במשמרות הכוללות שבת, כאשר נישאנו החברה הסכימה להעביר אותו לתפקיד אחר שלא כולל עבודה בשבתות. התפקיד שהוצע הוגדר זמני, עד שימצא לו תפקיד אחר. מדובר בתפקיד שלא מתאים לכישורים של בעלי כלל וכלל, התפקיד משעמם, אין בו אפשרות להתפתח או להתקדם, או בכלל לאתגר את המוח..
במשך הזמן בעלי התחזק בדת וניצל את הזמן הפנוי בעבודתו לקריאת תהילים ולשמיעת שיעורי תורה דרך הרדיו.
כעת הציעו לו לעבור לתפקיד בו הוא יוכל להתפתח ולהביא לידי ביטוי את כישוריו, אך בעלי מאד מתלבט. הוא אומר שאם הוא יעבור לתפקיד החדש- לא יהיה לו זמן פנוי כמו עכשיו להאזנה לשיעורי תורה, לקריאת תהלים, לתפילות, ולדעתו הוא ירד בדת.
מצד אחד אני רוצה שהוא יתפתח, ירגיש שהוא מביא תועלת ויתקדם. אבל מצד שני קשה לי לייעץ לו לקבל את התפקיד כשהוא מצהיר שזה יפריע לו להתחזקות בדת.
מה עליי לעשות?
תשובה
שלום וברכה,
שאלה זו מעסיקה זוגות רבים. אנחנו מנסים להתנהל בתוך העולם שלנו, ונמשכים לכיוונים שונים, אלא שיש רק עשרים וארבע שעות ביממה, ואנחנו מוגבלים, וההתנגשויות בין הנושאים האלה קיימים כל הזמן.
היהדות אינה קובעת כי יש דרך אחת נכונה. יש ערך גדול בהתקדמות בנושא הדתי, ויש ערך גדול בהתקדמות בנושא המקצועי, ובעבודה מתאימה לכישורים. הדבר הטוב ביותר כמובן הוא לנסות לעשות את האופטימום של שניהם.
מה זה אופטימום של שניהם ? בשל העובדה שאת צודקת, ויש גם סכנה שהתסכול על מעמדו בעבודה יתפרץ, והוא מקטין את כוחותיו, מציעים כי הוא דווקא כן יבחר בהתקדמות בעבודה. נכון שזה יפגע מעט בתלמוד תורה, אולם בהחלט ניתן למצוא גם במעמד הזה אפשרות לקביעות עתים לתורה, ולא זו בלבד אלא שאפשר שאת תתמכי בו בהליכה לשיעורי תורה ותשחררי אותו מעט לזה, וכך תתקדמו ביחד. הוא במקביל יעזור גם לך יותר, ואפשר שיביא משכורת יותר גדולה, ובכלל תזכו ביחד לחיות בבית יותר תורני – זו נראית לי הדרך היותר נכונה.
אולם כאמור אין היהדות אומרת שרק דרך זו נכונה, ואם תבחרו לנהוג אחרת – גם זה לגיטימי.
כל טוב והרבה שלום