שאלה
בס"ד
שלום וברכה ואשרייכם על העזרה!
שמעתי מפי כמה וכמה רבנים גדולים שמייחלים לכך,אם אפשר להגיד את זה ככה, שלא יילמדו תנ"ך בבתי ספר חילוניים.
תהיתי לעצמי באמת עד כמה זה נכון וכדאי.
לצערי, למדתי בבית ספר חילוני והשתתפתי בשיעורי תנ"ך שבהם לימדו באמת דברים מוטעים. טענו כי "הסופר המקראי מתקמצן במילים וכ'ו".
נכון, הם מלמדים את התנ"ך בצורה לא נכונה או בצורת סיפורים ואגדות ואף משווים למיתולוגיה היוונים, אך אם לא יילמדו תנ"ך ה' ישמור, ילד חילוני לא יידע בכלל מי הוא משה רבנו או איך בכלל נראה תנ"ך (אני מכירה אנשים שיש להם תנ"ך בבית רק בשביל הלימודים..) האם זה מה שאנחנו צריכים לרצות?
אז עדיף לדעת דבר מוטעה או לא לדעת בכלל?
סליחה על האריכות, זה באמת דבר שחשוב לי לדעת, תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה!
אם מלמדים תנ"ך בצורה מעוותת, לא נכונה ויוצרים יחס לספר הספרים כעוד ספר של אגדות עם ומיתוסים (אגב משמעות מילה מיתוס במקורה היא "סיפור שקרה"), אז בודאי עדיף שלא ילמדו בכלל ובמקום זה ילמדו על תולדות עם ישראל בשיעורי היסטוריה בלי כל הניתוחים ספרותיים כפרניים.
מצד שני מצווה רבה היא אם תנ"ך בבי"ס חילוניים ילמדו מורים דתיים ויפגישו תלמידים עם ספר הספרים בלי עיוותים, אך בעדינות, בלי הטפה לחזור בתשובה.
אם נסכם עדיף לא לדעת בכלל ולא לקבל תמונה מעוותת ושגויה. מצד שני צריך לחשוב מה לעשות כדי שיהיה טוב ולא לחפש מהו הרע במיעוטו.
בברכת כתיבה וחתימה טובה,
חיים דב בריסק