שאלה
בס:ד
שלום וברכה!,
לפני בערך שנתיים התחלתי מאוד מאוד להתעניין בימי עיון תורה הלכות שיעורים רבנים שאלות וכל מה שקשור ב"ה! תמיד באתי מבית דתי והייתי דתייה..
אבל ממש להתעניין התחלתי בערך לפני שנתיים.
הנקודה היא, שמאז, אני לא יודעת להסביר פתאום נהייתה לי שמחה עצומה, ז"א תמיד ב"ה הייתה לי שמחת חיים, אבל יכול להיות שפתאום אני אהיה במצב רוח טוב, ולחשוב על איזה שיעור תורה או על זה שאני אמורה ללכת ליום עיון פשוט ישמח וירגש אותי בצורה נדירה ועצמתית!
ואני תוהה, מזה?! זו שמחה אמיתית? זה סתם בלי קשר זה במקרה,
זו התחברות מיוחדת? זו שליחות? זה שורש נשמתי? זה סתם תחום שבמקרה מעניין אותי..?
כי באמת אני פשוט מרגישה תחושת סיפוק ענקית והמון שמחה וברכה והאמת שאני תיכוניסטית, וזה משהו שבכלל לא מדבר לשאר חברותיי, כאלו אני אסע לאיזה יום עיון שמתחיל בבוקר ואוותר על יום לימודים,ארד לסוף דעתה של המורה לאמונה, אשאל אתעניין אחקור וארדם עם שיעורי תורה באזניי, והן ימשיכו בעיסוקי היום יום שלהן...וסתם בדברים שמעניינים תיכוניסטיות..
אז אשמח לשמוע ולהרחיב את אופקיי בנושא תורה מתוך שמחה, אולי יש משהו על עצמי שלא הבנתי..ואזכה לדעת..
שנזכה כולנו ללימוד תורה אמיתי מתוך שמחה ואהבת ד'!,
-רויטל.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה,
ראשית חשוב לפרסם את השאלה הזו כדי שכולם יראו ויצטרפו גם ללימודי תורה משמחי לב. יישר כח!
קשה מאוד להגדיר דברים כגון 'שליחות', 'שורש נשמה' וכדו'. מה שיש בידינו הוא התחושות שאנו מבינים. בדבריך את מתארת שמחה שלמה כך שאין סיבה שלא להמשיך ולהתמיד בחוויה הזו. ולוואי ותצליחי לשמר את התחושות הנפלאות הללו כל חייך.
שלישית, כאשר חווים שמחה כדאי וראוי להתמסר לחוויה, במיוחד כשאר מדובר בשמחה קדושה כפי שאת מתארת בדבריך. שאלותיך טובות ומעניינות אולם לפעמים הן סתם עומדות חוצץ ביניך ובין חווית השמחה. פשוט תלמדי תורה, תהני מזה ובע"ה תגלי אולי במבט לאחור שאכן זה מה שהיה הכי נכון עבורך לעשות.
עלי והצליחי,
אביאל