תהילים בתשעה באב

שחר שלום וברכה,

בדף השבוע שמופיע בשם הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א נכתבו ההלכות הבאות
[לימוד תורה ]
כט. דברי תורה משמחין את הלב, שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים יט ט), ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבים את לבו, כגון בספר ירמיה בדברים הרעים שבו, אך פסוקי נחמה שבו ידלג. וכן פורעניות על אומות העולם שכתובים שם ידלג. וכן מותר ללמוד בספר איוב, ומדרש איכה, ובפרק אלו מגלחין במסכת מועד קטן שמדברת על דיני אבל ומנודה, ובפרק הניזקין במסכת גיטין בסיפורי החורבן. ובירושלמי סוף מסכת תענית דמיירי מחורבן. ואף באלו שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין בהם איזה קושיא ותירוץ או דרוש, כי משמחים את הלב. וכל מה שמותר האדם ללמוד בעצמו - מותר ללמוד גם עם הילדים (שו"ע תקנד סע' א, ב. כה"ח שם ס"ק ח-טו).

ל. אפילו מי שרגיל לומר בכל יום "פרקי תהלים" "סדר מעמדות" או "חק לישראל" לא יאמרם עד אחרי השקיעה במוצאי תשעה באב, וישלים ביום שאחריו.

לא. אסור ללמוד תורה גם בהרהור בתשעה באב. (שו"ע תקנד סע' ג).

קישור למקור: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1633

[מנהג חב"ד]
מובא בשיחות השבוע בתשובתו של הרה"ג הרב גינצבורג שליט"א:
"יש מתירים לומר תהילים כל היום (וכן נהגו אדמו"רי חב"ד), ובעבור חולה הכול מתירים."
קישור למקור: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1179