שאלה
איני יודע אם יצא לך לעיין בכתביו של שפינוזה, אך אחד היתרונות החשובים בדרך בה הוא פורס את משנתו, היא הלוגיקה האנליטית של כל טענה שהוא מעלה, שבהכרח מתבססת על הטענה הקודמת שהוכחה באופן יסודי. וכך כמעט שאין חורים במשנתו, ובטח ובטח לא ערפל ועמימות וחוסר בהירות. וחוזק טענתו-חריף הוא במיוחד, שהרי כל טענותיו נובעות ממשפטים שהוכחו בהכרח. כך שהסיכוי לפרוך אותו נמוך מאוד. כמעט כמו לפרוך משפט בגיאומטריה...ולגופו של עניין דבריו הן מתיישבים על הלב והן נותנים מטרה ברורה לקיום האדם, והסברים מיושבים על מערכת הטבע והחוק האלוהי.וכן הסבריו בתחום תורת הנפש מדויקים הם להפליא, וכמעט שחפים מטעויות. וכיוון שכך, וכייון שנקי הוא מאמונות טפלות שאינן מסתדרות עם טבע העולם, אין שום מניע לקבל את רוב עיקרי משנתו. ואדרבא, מזדהה אני הרבה יותר עם גישתו האומרת שתכלית האדם השלם היא לשחרר עצמו מכבלי השעיעבוד השונים- שיעבוד התאווה, הבצע, וכן השיעבוד לכוח טרסצנדנטלי בעל יישות חיצונית לאדם כפי שתופסות הדתות המונותאיסטיות ובראשם היהדות.
איני יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר "גישתו של הגר"א" האם כוונתך למשנתו בנושא הגאולה הפרוסה בספר "קול התור"? ובפירושו לספר יצירה ולתקנ"ז? אם זו הכוונה- אז את קול התור קראתי ואף על פי כן לא התיישבה בליבי שיטתו- כיוון שאיני מוכן לקבל את הדעה שקיים בעולם כוח של סטרא אחרא.שעל כוח זה ומלחמתנו בו מבוסס רוב הספר. מהתבוננות במציאות נראה בהחלט מיותר קיומו של כוח כזה ולכן לפי דעתי אין מה להאמין בקיומו ואכמ"ל. וכבר שבעתי ויכוחים לרוב על דעתי זו, ובכל זאת לא נראה לי לזוז ממנה.
אם הנך מתכוון לגישה אחרת של הגר"א- אשמח לשמוע.
בקשר למחנכים ולרבנים- אין סיבה שתהיה בליבך טרוניה עליהם, הם עשו את עבודתם נאמנה, אך כנראה שהאמת לא נמצאת בחיקם. ומחנכי ורבני היו מן המשובחים שהכרתי, במיוחד בישיבה הגבוהה, שודאי מכיר אתה כמה מן שמותיהם.
כמו כן איני מגדיר עצמי בתור "דתל"ש" אני חושב שההגדרה ההלכתית המדויקת יותר לגבי היא "כופר"
מכל מקום הרי כולנו כחומר ביד היוצר, מי יותר ומי פחות, ומה לו לאדם בעולם הזה חוץ מליישב נפשו בדרך האמת? הרי אנשים נשרפו נסקלו ונצלבו על מנת לדבוק באורח חייהם אשר חשבו אותו לנכון, ועלינו ללמוד מהם- כמה חשובה היא הדבקות באמת, החתירה לאמת בכל מחיר, ולא משנה איזה מחיר משלמים.ותאמי
תשובה
שלום
כוונתי לגר"א שמביאים תלמידיו, שאומר שכל החסורי מחסרא וכיוצא בהם והאוקימתות, אינן באמת דעת התנא, אלא מסורת של הלכה אחרת היתה בידן בניגוד לדעת רבי ומצד הנימוס לא כתבו שהם חולקים על רבי אלא חסורי מחסרא, סיבה נוספת:שיש אופציה כזו אמנם רחוקה ולא מוכרחת אך קיימת וזו מחמת הקצרנות המופלגת ומחמת שכתבו את המשנה שתדרש כמו התורה ע"י י"ג מידות.
ביחס לשפינוזה איני בקי בו, אך כמדומה שהרב קוק כתב שהרבה מעקרונותיו (להבנתו) אינם סתירת האמונה אלא הצגתה מזוית אחרת, ואם טרם קראת את דעתו אמליץ לך , שהרי הרב קוק היה בקי בהחלט בהרבה כתבי הפילוסופים.
כמו כן הגר"א ביורה דיעה טען שהפילוסופיה בעלת עוצמה גדולה להטעות ואפילו הרמב"ם היטתו הפילוסופיה ברב ליקחה וכבר היכו אותו על קודקודו וכו'
ברור לי שמשנת שפינוזה ניתנת להפרכה שהרי גיתה ולייבניץ ויום ועוד פילוסופים למרות שמעריכים את שפינוזה הרי הם חולקים על מקצת או רוב תורתו, כך שברור שאין להשוות את תורתו למטמטיקה.
אאחל לך הצלחה (דרך אגב באיזה תחום אתה עוסק? לימודים או שמא עבודה ?)
אם תחפוץ להתחתן בעתיד, אשמח להכירך ואת חברתך ואם תרצה אף להשיאך (אני מחתן מטעם צוהר).
יום טוב