שאלה
שלום רב.
אני בחורה בת 23 מבית חילוני ואני גרה עם בן זוג, אייננו נשואים עדיין ואנו כנראה נחכה לסיום הלימודים בכדי להתחתן. לאחרונה התחלנו שנינו להתקרב למסורת ולשמור מצוות מסוימות, הכשרנו את המטבח, הקפדנו על קידוש וכד'. בחודשים האחרונים התחלנו לשמור על נידה אולם עדיין לא הצלחנו לקיים את המצווה במלואה. רציתי מאוד להתחיל ללכת למקווה כהלכה, אך אייני יודעת אם זה מותר לי. אני מקווה שהמקווה יעזור לנו לעמוד במצווה זו שבהחלט קשה להתחיל בה אם לא מורגלים לזה. המצווה הזו מאוד חשובה לי, אני רואה בה תחילתה של דרך ואני גם מבינה את המשמעות שלה מבחינה דתית. האם אני יכולה ללכת למקווה ולא לספר לבלנית שאני רווקה? האם זה יכשיל אותה באיזו צורה? האם ניתן ללכת למקום אחר שאינו מקווה כמו בריכה או משהו כזה, אני גרה בירושלים ואני לא בטוחה שאוכל למצוא כאן מקור מיים זורמים שבו אוכל לטבול בלי שיהיו אנשים באזור.
אני יושעת שזה לא אידילי לגור יחד לפני החתונה אולם אנו מחזקים אחד את השני ואנו לא נבטל חוזה שכירות ונחזור לגור בנפרד.
תודה רבה מראש.
תשובה
בע"ה
שלום רב,
את מערבבת בעצם שני נושאים, איסור נדה , שפתרונו הוא טבילה במקוה, לאשה נשואה, והדבר השני הוא שהקב"ה ציוה אותנו לחיות בקדושה, כאשר אחד הדברים היסודיים בקדושה הוא חיי הנישואין.אין חיים ביחד ללא מסגרת של קידושין ונישואין שהם יוצרים בעצם גם את הבסיס של ההכרה בחשיבות הקדושה בבית, עם כל הההכוונה שהיא נותנת לזוג נשוי, והנישואין נותנים את המסגרת של אחריות וזוגיות אמיתית שאומרת - אם אנחנו נהנים אחד עם השני - זה חייב לבא ביחד עם השקעה של ממש גם ברגעים קשים שאחד מאיתנו או שנינו נעבור.
לכן, אני מציע לשקול ברצינות להתחתן! זה נשמע מוזר, אולי, אבל חתונה זה לא אומר שמחר יש ילדים, זה לא אומר שצריך להפסיק לימודים, זה כן אומר המון על המחוייבות ההדדית שלכם ועל הרצון לבנות את הזוגיות ואת הבית שלכם בקדושה ובטהרה.
אין לי ספק שהדברים ארוכים ומורכבים יותר ממה שיכלתי להעלות בכמה מלים, ואשמח לעזור בכל מה שאוכל .