שאלה
למה לפני הנישאון יש מן תחושה לגבי שמירת נגיעה שיש מקום יותר לפתיחות במגע בין בני זוג ואילו לאחר החתונה הריחוק בין בני הזוג כשבועים בחודש יותר משמעותית וכן ההקפדה עליה
תשובה
שלום וברכה
למען הסר ספק, במימד ההלכתי בודאי שהדבר אסור.
גם חז"ל היו ערים לצד הריגשי והפסיכולוגי בענין, ולכן אסרו ייחוד עם פנויה ולא אסרו ייחוד של איש עם האשה בעת נידתה.
גם כאשר נערכת "חופת נידה", יש צורך "לשמור" על הזוג ויש חשש שאם הם יהיו לבד הם יכשלו ולכן צריך לישון איתם מישהו, אבל אחרי שהיה קשר מיני בהיתר אפילו רק פעם אחת, אע"פ שאח"כ באה תקופת איסור באופן מיידי, כבר לא חוששים ומותר להם להתייחד.
כך שלסיכום אין שום מקום לאיזה היתר בנושא אך הרגשות העזים הקיימים בעת הקשר הראשוני מעמידים את בני הזוג בניסיונות קשים ומוטב להימלט מניסיון זה ולא לחוש את עצמנו מספיק חזקים!
בברכה