שאלה
ב"ה. מועדים לשמחה. מפני קדושת המועד.
לכבוד הרב יובל שרלו שלום וברכה
שמי שאול ואני מנהל בית חב"ד בדרום אמריקה בעיר בה ישנה קהילה יהודית וכמובן בית חב"ד (בנפרד) המקיימים ושומרים - כפשוט - יומיים חג.
לפני החג פירסמתי בבית חב"ד את דברי השו"ע שפוסק (תצו, ג) שישראלים בחו"ל צריכים לשמור יומיים חג באם יש יהודים בתחומם ואפילו הם חוץ לעיר אלא שהם רק בתחום העיר. וסיימתי "כל א' ישאל רבותיו" ע"מ שלא תהיה ח"ו כפיה בנושא אלא "נהרה נהרה ופשטי'".
כמובן ופשוט וברור שבבית חב"ד, כאמור, שומרים יומיים חג כמנהג יהודי חו"ל אולם הגיעו מטיילים שטענו שהרב פסק להם שאין הם חייבים בשמירת יומיים חג משום שהדבר נתון במחלוקת פוסקים ומכיוון שאין הם נמצאים בקהילה היהודית. ביקשתי לראות את הפסק אולם לע"ע לא מצאתיו באינטרנט במקום שציינו לי אותו. וע"כ אני שולח לרב ישירות את השאלה על מנת שלא יהיה "טלפון שבור".
באם מה שהמטיילים הסבירו לי בשם הרב נכון אשמח לדעת: 1) האם מחלוקת הפוסקים מדברת על שמירת "עשיית מלאכה" או שהדיון הינו על תפילות.
באם דיון הפוסקים הינו על עשיית מלאכה אשמח לראות מקורות. כמו כן, אשמח לדעת באופן עקרוני האם יכול להיות שהרב לא פוסק במקרים מסויימים ע"פ השו"ע.
כמדומה לי, שמקור השו"ע בפסיקתו הוא מהגמ' מצד "נותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם".
2) האם תשובתו של הרב הייתה על עשיית מלאכה בפרהסיא או רק בצנעה. בצירוף מקורות שנפסק כמותם.
התשובות האלה נחוצות לי כמנהל בית חב"ד לא לעצמי מכיון ואני הולך לאורו של בעל 'שו"ע הרב' שפסק בפירוש כבעל השו"ע וכן ציין לדעות שאוסרות אפילו בפרהסיא (וכן פסק המשנ"ב), אלא לטובת המטיילים שאינם מבינים איך רב א' מהציבור הדתי לאומי פוסק כך וא' אחרת בנושא זה.
המצב בבית חב"ד בחג סוכות היה שה'דתיים לאומיים' חלקם שמרו מלאכה ביום שני וחלקם לא, לפי תשובת הרב. וא"כ חזרנו לחשש השו"ע שיקבלו ע"ע לשמור עשיית מלאכה "מפני המחלוקת".
באם הרב מעוניין ניתן לפרסם את תשובת הרב באינטרנט.
אשמח לקבל תשובה מהרב
מועדים לשמחה
שאול
מבית חב"ד לה פאז
תשובה
שלום וברכה ומועדים לשמחה,
ויישר כוח על השליחות הגדולה,
שאלה זו אכן נשאלת פעמים רבות, ויש הבדלים גדולים בפיסקה.
עמדתי בנושא זה פורסמה פעמים רבות אף היא באתר "מורשת", ועיקרה:
א. יש בעניין מחלוקת פוסקים גדולה, וגם הבדל בין רבני ארץ ישראל והתייחסותם לשאלה ובין רבני חו"ל. עמדתי היא שיש להקל כדעת הפוסקים לקולא בהיבט ההלכתי של יום טוב שני, בשל העובדה שהוא מדרבנן, ובשל העובדה שלארץ ישראל מעמד הבכורה, אולם לא לעשות דברים שהם בניגוד לכלל של "נותנים עליו חומרי המקום..." בפומבי.
ב. יש להבחין בין מקום שיש בו קהילה יהודית ומקום שאין בו קהילה יהודית. אם במקום יש קהילה יהודית – יש לנהוג כמנהג הקהילה בפומבי. אין לעשות מלאכה ואין ליסוע. לגבי שאלת עשיית מלאכה בחדרי חדרים מדין "מראית עין" – אני נוטה יותר להקל בעניין.
ג. אם אין קהילה יהודית במקום – אין חובה לשמור יומיים. קשה להגדיר מהי "קהילה יהודית" ומה התחום של השמירה, אולם אם מדובר במחוץ לעיר – יש להקל.
ד. לדוגמה, אם יהודי רוצה לטוס לחו"ל באיסרו חג ולהגיע לשם ומשדה התעופה להתחיל לטייל מחוץ לעיר – יש להקל.
פסק זה מבוסס בין השאר על מאמרו הנודע של הרב גורן זצ"ל. אין מדובר בו על התפילות אלא על השאלה הכוללת האם זה לגביו יום חול או מועד.
לפי מה שאתה כותב, אם מדובר בבית חב"ד ושנמצאים ביחד בקהילה – לא ייתכן מצב שחלק יעשו מלאכה בפומבי וחלק לא, ומעולם לא כתבתי דבר זה.
כל טוב