שמירה על חוקי התנועה

שלום וברכה!

באופן כללי אני מסכים עם פסיקה זו, מכל מקום מכיוון ושמעת פסק זה בשם רב פלוני - גש לשאול אותו לדעתו, כך גם תוכל לדעת בוודאות מה עמד לנגד עיניו כשהוא פסק זאת.

[מעשה שהיה]

אפתח במעשה שאירע השנה בתאריך כ"ב שבט: הרב יעקב מדן וד"ר בני גזונדהייט נסעו מירושלים לאלון שבות שבגוש עציון - אותו הערב היה גשום והראות קשה מאוד. בהגיעם לצומת חוסן אשר משתלבות מכוניות לכיוון ומכיוון ´בית"ר עילית´, עצר אוטובוס בכדי לתת להם את זכות הקדימה, רכב שהיה מאחורי האוטובוס [תוך הפרת חוקי התנועה] ביצע עקיפה ופגע חזיתית ברכב בו ישבו הרב מדן וד"ר בני , ב"ה לא היו נפגעים בגוף או בנפש ח"ו – יחד עם זאת מעוצמת ההתנגשות הרכבים נהרסו כליל. המעורבים בתאונה יצאו מן הרכבים – הנהג האשם, בעל חזות של תלמיד חכם, התנצל, הכריז שהוא לוקח אחריות על המעשה ומסר את פרטיו. לאחר מכן, הלכו כולם לתחנת המשטרה, ד"ר בני שהיה בעל הרכב ביקש מהנהג שיכתוב ויחתום שהוא היה הגורם לתאונה כתוצאה מנהיגה שיסודה הוא בחוסר אחריות. היהודי הנ"ל שאל את ד"ר בני: למה אתה דואג, אני לוקח אחריות מלאה על התאונה – יש לי ביטוח, ד"ר בני ענה לו: מי שמסוגל לנהוג בצורה שכזו הוא רשע ופסול לעדות, שופך דמים ממש - אני לא מאמין לך למילה! ביטוח?! יש לי משפחה, אשה וילדים – איזה ביטוח יכול היה לעזור אם ח"ו הייתה פגיעה בנפש?".

[החוקים נכתבו בדם!]

לכאורה, תגובתו של ד"ר בני עשויה להראות מופרזת. כלומר, אותו אדם טעה, ביקש סליחה ומבטיח לשלם על טעותו – מה עוד ניתן לבקש? צריך להבין שחס ושלום באמת המציאות יכלה להראות אחרת. [מדובר פה בדיני נפשות!] אדם שנוהג בצורה חסרת אחריות מסכן את עצמו ואת שלומם של הציבור. גם אם ב"ה לא קרה כלום כתוצאה מנהיגה שלא על פי החוק, בהחלט יכלה להיגרם תאונה. העובדה שלא נפגע מאן דהו כלל לא מורידה ממעשה הפשיעה של אותו אדם, הרי רק בחסדי ה´ לא נעשה נזק – נפשו של נהג שעובר על חוקי התנועה זקוקה לתיקון יסודי ביותר, יש לו נפש של שופך דמים! אחרי ככלות הכול הוא [במזיד] מסכן את החיים שלו ושל סביבתו. אדם שלא עלינו יגרום למותו של פלוני משום שהוא ´מיהר´ או כל סיבה אחרת, ישלם את המחיר כל חייו – לחיות במחשבה שהוא הרג אדם! (זאת בנוסף לעונש אותו יקבל מרשויות החוק).

באופן כללי ניתן לדון האם חוקי המדינה מחייבים אותנו מבחינה הלכתית או לא, לעניות דעתי במציאות זו כלל אין מקום לדיון זה – החוקים הנ"ל, מלבד החובה החוקית של כל אזרח לציית להם, נובעים מאנלוגיה פשוטה ששמירה על החוקים היא ממש בגדר של ´ונשמרתם מאד לנפשתיכם´ – לא מדובר רק בעצה טובה, עובדה גמורה היא שאדם אשר לא ינהג בדרך זו, בפשטות, מסכן נפשות.


[תקנות והנהגות]

יש החושבים שלהלכה יש מקומות מאוד מסוימים בהם יש לה מה לומר ואילו בנושאים אחרים לא, טעות זו מקורה הוא בהבנה של מהי ´הלכה´. דברי רבותינו הם בלתי נפרדים מחיינו - הטענה של הפרדת דת ממדינה - בבית תהיה דתי ואילו החיים החברתיים/מדיניים הם על פי כללים ששונים, מקורה הוא בנצרות. לא כך אצלנו, ההלכה מכתיבה לנו כיצד קמים בבוקר ומה עלינו לעשות בהמשך היום בכדי שכל חיינו ומעשינו יהיו לשם שמים. רבי יעקב בן אשר לא לחינם קרא לחיבורו המדבר על ההלכות שאנו פוגשים בחיי היום יום ´אורח חיים´. דבר מובן הוא שבסמכותו של הרב לקבוע תקנות והנהגות לטובת הציבור – זה הוא תפקידו.

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com