שליחות, ייעוד ומוות

בס"ד

השלום והברכה,

אני שמח ששיתפת אותי ברגשותיך אך הייתי שמח לו היית כותבת את שמך. דבר זה היה מקל עלי להזדהות עמך.

הפחד שלך ממוות הינו פחד הגיוני ומקובל, אך מניעיו קצת לא מובנים לי. רוב האנשים שפוחדים למות פוחדים משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שפוחדים מהלא נודע, כלומר מה קורה אחרי שמתים. הסיבה השניה היא שפוחדים למות כי רוצים להספיק עוד בחיים.

משאלתך אני מבין שהסיבה השניה היא הדומיננטית. מסיבה לא מוגדרת (לפחות לי, כי לא פרטת) את מרגישה שלמות, רוגע פנימי וסיפוק רב מהחיים שלך. הסיפוק שלך כה גדול עד שאת מרגישה כי מיצית את רצון ה´ בעולם הזה- ולכן את חוששת למות.
הגישה הרווחת ביהדות היא שאנו מאמינים כי יש לנו משימות רבות אשר אנו צריכים לעשות ואין אנו יכולים לדעת מתי סיימנו את המשימות שלנו אם בכלל.

מה שאנו כן יודעים זה שהקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוותיו. אם תפתחי את ספר המצוות של הרמב"ם אני מניח שאת תמצאי שאת לא מקיימת את כל מצוות ה´, וזה עוד בלי להיכנס בכלל לכל מצות דרבנן שלא כתובות בספר המצוות שאני יכול להניח שעוד לא קיימת ובע"ה עוד תקיימי שנים רבות. (אגב נכון שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, אך אם תספרי את כלל המצות שאת פטורה מהן אז אני יכול לומר לך שתראי שאת לא פטורה מיותר מ 10 מצוות).

אני מניח שעשית דברים משמעותיים מאוד בחייך ואני אשמח מאוד לשמוע עליהם, אך אני חושב שיש דברים רבים שאת עוד צריכה להספיק.

אני מבין מנוסח שאלתך שאת בחורה, אך לבחור תשובתי היתה מאוד פשוטה. כתוב בגמרא בזמן שמגיעים לשמים כי הקב"ה שואל אותנו מספר שאלות. הראשונה היא האם קבעת עיתים לתורה, נשאת ונתת באמונה ועסקת בפריה ורביה וציפית לישועה.

אנו רואים מדברים אלו מה הקב"ה מצפה מאיתנו בעולם הזה. הראשון הינו לקיים את תורתו איש איש ברמתו וכפי יכולתיו. שנית, האם אנו מקיימים תורה עם דרך ארץ (כאשר דרך ארץ מתפרש כעבודה ופרנסה). שלישית אנו רואים את החשיבות הרבה שיש בהקמת משפחה. חז"ל לא חוסכים סיפורים על נשות תנאים ואמוראים אשר חינכו את ילדיהם לתורה ומצוות ובכך זיכו אותנו בתלמידי חכמים עצומים.

אינני יודע מה גילך, אך אני מניח שעוד טרם הספקת את שלושת הדברים הללו והגיוני שכך. הקב"ה שם אותנו בעולם הזה לא רק בשביל מטרה אחת, אלא בשביל רצף מטרות שאת חלקם אנו בכלל לא יודעים לזהות. על פי שיטתך כל פעם שאני עוזר ליהודי זקן לחצות את הכביש אז קיימתי את רצון ה´ ואת שליחותי, או בכל פעם שאני אוכל תפוח ומברך קיימתי את רצון ה´. הבנתך שיש לכל אדם משימה אחת איננה ההבנה הרווחת ביהדות, ובע"ה תמשיכי לקיים את רצונות ה´ למשך שנים רבות.

גם שמתי לב שאת מצפה לישועה. לצערי הרב אינני יודע איך את תופסת את המציאות סביבך או מגדירה "שקט", כי אני מניח שאת יודעת שאנו עומדים היום ערב ר"ה ה´תשס"ו אחרי מלחמה לא קלה בצפון, לחימה ממושכת ומתישה מול ארגוני טרור וחשש אמיתי וקרוב מהתחמשות גרעינית במדינה איסלאמית קיצונית המעוניינת באופן מוצהר למחוק אותנו ממפת העולם. לו רק נסתכל בתוך מדינתנו נראה שהמנהיגות במשבר ברמות רבות מאוד, הפשיעה בעליה, הרווחה בירידה וכמות תאונות הדרכים בעליה מזעזעת.

אני מאוד שמח שאת כה אופטימית ובאופוריה אך לצערי אנו רחוקים מכל שקט מיוחל שאני מתפלל לביאתו יום יום.

אני מקווה כי קלעתי לשאלתך. אני אשמח לשמוע את תגובתך לעניין ולענות על שאלות נוספות בנושא זה או בכל נושא אחר.

בברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה לך, לביתך ולכל עם ישראל.

הלל מן
צוות ישיבת הר עציון