שירות לאומי

בע"ה
שלום רב,
אמנם באמת מוקדם עדיין שתקבלי החלטות בעניין, אבל כיון ששאלת , נדמה לי שיחסי הורים ובת לא צריכים להיות לפי מה שאסור או מותר. אלא האסור והמותר מחנכים אותנו לבנות מערכת יחסים "זורמת" שבה אנחנו מכבדים את הורינו באופן טבעי ובודאי שלא "מצפצפים " עליהם.
נקראה לי שכיש נושא כזה שעולה בין בת להוריה, נכון לשמוע טוב טוב את ההורים, ולהיות רגישים מאד לסבות שבגללן אמרו מה שאמרו, כי הם הרי יודעים שרב הבנות משרתות מחוץ למקום מגוריהן, וגם שבדרך כלל הבנות עושות עבודת קדש נהדרת וחוזרות חזקות ועם אישיות דתית ולאומית מפותחת מאד. אז למה הם רוצים אחרת? מה, הם לא רוצים שיהיה לך טוב?
האם ההתנגדות שלהן היא עקרונית, או שמא היא אישית, לגבייך מסיבה זו או אחרת? אולי בכלל הדבר נובע בצורך שלהם, שאולי קשה להם לומר לך אותו? הרי אם יש צורך שתהיי בבית, אולי יש לכך קדימות של חשיבות על פני תרומה במקום אחר? אולי?
בקיצור צריך לשמוע ולהקשיב היטב,
אח"כ , יש מקום גם לומר את מה שיש לך לומר. בכבוד ובנימוס כמובן, אבל מתוך עמדה משלך.
מותר לשכנע כשם שמותר להשתכנע.
ולבסוף מקבלים את ההחלטה, רצוי ביחד , ואם לא אז בהתייעצות עם רב, לפעמים את יכולה גם להחליט בנגוד לעמדתם, כי בסופו של דבר האחריות היא עלייך.
אבל, אני חוזר להתחלה - עוד מוקדם מדי בשביל להתחיל עכשיו להתווכח.
ביחס לשאלה השניה - כמובן שרבים הפוסקים המתירים, וכי את חושבת שראשי האולפנות היו מעודדים בנות לצאת לשרות לאומי , נגד ההלכה?!
( גם מי שמתנגד לא בהכרח חושב שאסור , אלא שלדעתו המסגרת היא כזו שטוב יותר לבת להיות בביתה, ותועיל לחברה ולעם בדרכים שונות ומגוונות שהיא תמצא לנכון, אבל לא זה הנושא.)
בברכה, אליעזר